חדשות הפקולטה

פרופ’ סאמר סרוג’י, מומחה לכירורגיית הפה והלסתות, בעל רקורד עשיר בתחום הרפואי והאקדמי. הוא סיים בהצטיינות את לימודי רפואת השיניים באוניברסיטה העברית, והתמחה בכירורגיית פה ולסת במרכז הרפואי רמב״ם.

סרוג’י ייסד את המחלקה לכירורגיית פה, פנים ולסתות ב המרכז הרפואי לגליל והקים בה מעבדות מתקדמות, כולל מעבדת הדפסה תלת-ממד ומעבדת הנדסת רקמות, המובילות בתחומן בישראל.

במהלך הקריירה פיתח סרוג’י שיטות חדשניות לשחזור רקמות ועצם. הוא עסק במחקר במסגרת הטכניון, ובשנת 2017 מונה לפרופסור חבר בפקולטה לרפואה בבר אילן.

הוא עוסק במחקר בתחום הנדסת רקמות ובמחקר קליני בתחום הכירורגיה המשחזרת וטראומה של הפנים.

פרופ׳ סרוג׳י פרסם מחקרים פורצי דרך בנושא התחדשות רקמות, כולל שילוב תאי גזע ופיגומים ננו-חומריים לריפוי עצם, וזכה להכרה עולמית בתור מומחה מוביל ומרצה מבוקש בכנסים בינלאומיים.

פרופ׳ סרוג’י הוביל שיתופי פעולה עם מוסדות מחקר בינלאומיים וייסד את קולג׳ הגליל לרפואת שיניים, השלישי בגודלו בישראל להתמחות ברפואת שיניים. על שמו רשומים פטנטים והוא זכה במענקי מחקר תחרותיים בסכום כולל של למעלה ממיליון דולר.

פרופ' סרוג'י מרצה לסטודנטים לרפואה במסגרת סבבים קליניים של מחלקת אאג ופה ולסת.

מחלקתו אף נבחרה למחלקה מצטיינת הוראה בשנת 2019 . הוא מלמד את קורס תלת מימד רפואי- מבוא להתחדשות רקמה והדפסת תלת מימד, שהינו קורס ייחודי במסגרת לימודי רפואה בארץ.

ברכות לפרופ׳ אלכסנדר לרנר, שמקבל היום בבית הנשיא יצחק הרצוג את פרס שר העלייה והקליטה לעולים שתרמו תרומה משמעותית לחברה הישראלית ולמדינה.

פרופ’ אלכסנדר לרנר, הוא מומחה עולמי בתחום הטראומה האורתופדית של הגפיים.

הוא מכהן כפרופסור קליני מן המניין בפקולטה לרפואה בגליל ע”ש עזריאלי של אוניברסיטת בר-אילן, ומוכר בתרומתו כמרצה מצטיין לאורך שנים רבות גם בטכניון וגם באוניברסיטת בר-אילן.

בעבר פרופ’ לרנר ניהל את המחלקה האורטופדית במרכז הרפואי זיו, והוא ממשך לפעול בה כרופא בכיר, גם לאחר פרישתו הרשמית בשנת 2021.

פרופ’ לרנר נחשב לדמות מרכזית בעולם הכירורגיה האורתופדית בארץ וגם בעולם, במיוחד בטיפול בטראומות קשות של הגפיים. הוא מרצה ומעביר ידע בכנסים בינלאומיים ברחבי העולם, ופרסם יותר מ-80 מאמרים מדעיים. במסגרת מחקריו, פיתח שיטות חדשניות לטיפול בשברים מורכבים ולהצלת גפיים שנפגעו, ואף ערך ארבעה ספרי לימוד רפואיים. בעקבות תרומתו המיוחדת, הוא משמש כיועץ בתחום האורתופדיה לקרפ”ר צה”ל.

הדקנית, פרופ׳ אורלי אבני מספרת כי מאז פרוץ מלחמת “חרבות ברזל״ פועל פרופ’ לרנר בהתנדבות למען לוחמי צה״ל במטרה להציל גפיים שנפגעו קשות ולהימנע מקטיעות, להחזיר לחיילים את היכולת לעמוד על הרגליים ולהתחיל ללכת. זאת באמצעות ביצוע ניתוחים, טיפול כירורגי וייעוץ במרכזים רפואיים ברחבי הארץ, בהם המרכזים הרפואיים ברזילי, סורוקה, רמב”ם וזיו, ומסייע בכל דרך לטיפול בפציעות קשות של לוחמי צה״ל. הוא אף מקיים סמינרים ומייעץ טלפונית לרופאים שפונים אליו במקרים מורכבים. פרופ׳ אבני: ״אנחנו גאים במיוחד בפרופ׳ לרנר, מומחה בעל שם עולמי ומרצה מצטיין- שעשה רבות מאז תחילת המלחמה בטיפול בלוחמי צה״ל״.

בתמונה: פרופ' לרנר, יחד עם פרופ' אורלי אבני, דקאנית הפקולטה לרפואה, ופרופ' סלמאן זרקא, מנהל המרכז הרפואי זיו, במעמד קבלת הפרס בבית הנשיא.

ד"ר קרן אגאי-שי, מהפקולטה לרפואה בגליל של אוניברסיטת בר-אילן, הייתה אחת הדוברות המרכזיות בכנס של אפיק באקדמיה, שהתקיים ב-28 באוקטובר. ״אפיק באקדמיה-פורום הפרופסוריות באוניברסיטאות" הוקם במטרה להביא לשוויון במס' החוקרות בסגל האקדמי ובמספרן בתפקידי מפתח באוניברסיטאות המחקר בישראל.

ד"ר אגאי-שי המתמחה באפידמיולוגיה סביבתית, דיברה בהרצאתה על השפעות סביבתיות על בריאות האישה. בהרצאתה התמקדה ד"ר אגאי-שי בחשיפות ספציפיות לנשים ובהשפעה האפשרית שיכולה להיות להן על בריאותן והציגה את המידע על ההשפעה שיש לשינויי האקלים וזיהום האוויר על נשים.

נקודה מרכזית בהרצאתה עסקה בפערי הידע. "מחקרים רבים בתחום הרפואה בכלל ובאפידמיולוגיה סביבתית בפרט לא בוחנים את ההבדלים בין גברים ונשים. אנחנו עדיין לא יודעים מספיק על ההשפעות הסביבתיות השונות על נשים, ויש עוד הרבה מה לחקור בתחום הזה".

בהרצאה נסקרו הפערים הקיימים בתקצוב מחלות נשיות (שרוב החולים בהם נשים) בהשוואה למחלות גבריות וכן פערים בידע לגביי מחלות. "דיי מדהים בעיניי שרק ב-1993 יצאה הנחייה שנשים ומיעוטים חייבים להכלל במחקר קליני. מה שאומר שחלק מהתרופות ייצאו לשוק בלי שניסו אותן על נשים. בנוסף, נדהמתי לגלות שרק לפני 10 שנים ה-NIH הוציא  את ההנחיה המחייבת שבכל מחקר פרה-קליני, בבעלי חיים וברקמות יהיו דוגמאות זכריות ונקביות".   

פרופ' מיכאל אדלשטיין הוא מומחה בעל שם עולמי בתחום בריאות הציבור ואפידמיולוגיה של מחלות זיהומיות. את דרכו האקדמית החל בלימודי רפואה באוניברסיטת ברמינגהאם בבריטניה, אותם סיים בשנת 2006. לאחר מכן השלים תואר שני בבריאות הציבור ב-LSHTM בלונדון, והתמחות באפידמיולוגיה של מחלות זיהומיות ב-ECDC בשטוקהולם, שוודיה.

בין השנים 2016 ל-2020 היה אחד מהרופאים שהובילו את תוכנית החיסונים הלאומית של בריטניה, תוך שילוב מחקר תפעולי שמטרתו לייעל ולהנגיש את החיסונים לכלל האוכלוסיות.

עם עלייתו לארץ בשנת 2020, הצטרף לפקולטה לרפואה ע״ש עזריאלי בגליל.

פרופ׳ אדלשטיין פרסם עד כה מעל ל-100 מאמרים אקדמיים, ומשלב מחקר ומדיניות בעבודתו. הוא פועל בשיתוף עם משרדי בריאות בארץ ובעולם לקידום תוכניות חיסונים, ולהתמודדות עם אתגרי בריאות הציבור בעידן המידע השגוי והתנגדות לחיסונים.

במהלך מגפת הקורונה, הוא והצוות שלו היו בין הראשונים להוכיח את ההשפעה המגינה של חסינות היברידית ואת תועלת החיסונים נגד תסמיני COVID-19 ארוכי טווח.

מחקרו על COVID-19 מתמקד בהשפעת המגפה על הכלכלה, בריאות ואלרגיות הילדים, וניהול המשבר במערכת הבריאות בישראל.

מעבר למגפת קורונה, המחקר של פרופ׳ אדלשטיין גם מתמקד בקידום חיסונים וצמצום פערים בחיסון, בשימוש חדשני של נתוני בריאות וגם בשיטות איכותניות. בין היתר, הוא משתמש במודלים שמשלבים בינה מלאכותית ולמידת מכונה לחיזוי התפשטות מחלות זיהומיות.

דר׳ נעמי דיקמן מהפקולטה ודר׳ יורי פרליץ מהפקולטה פיתחו שיטת חינוך חדשנית לפיתוח אמפתיה אצל רופאים ורופאות לעתיד - באמצעות טכנולוגיית מציאות מדומה (VR).

במהלך הסדנה, הסטודנטים שלנו נחשפים לסיטואציות שונות בהן רופא מוסר בשורה מרה – פעם בצורה אמפתית ופעם בצורה שאינה אמפתית. הם צופים בסיטואציות אלו הן מנקודת המבט של הרופא והן מזו של המטופל, מה שמאפשר להם להבין לעומק כיצד משפיעה הדרך שבה נמסרת הבשורה על חוויית המטופל/ת ועל הצלחת הטיפול.

שיטת הלימוד הזו היא פריצת דרך בהכשרת רופאים לעתיד, ומעניקה להם כלים חשובים לפיתוח מיומנות אמפתיה, שהיא חיונית במפגשים עם מטופלים.

‎ד"ר נעמי דיקמן היא יועצת הדיקנית להוראה חדשנית וראש היחידה להערכה ולקידום ההוראה בפקולטה לרפואה בגליל; ד"ר יורי פרליץ הוא מנהל מערך נשים ויולדות במרכז רפואי צפון (פוריה), וראש המחלקה ללימודי המיילדות וגינקולוגיה, הפקולטה לרפואה בגליל; ד״ר דורון קון-שורץ, בוגר הפקולטה לרפואה בגליל, המכון לרפואת ריאות, המרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי.

ב-9-10 בספטמבר התקיים באמפי וואהל שבאוניברסיטת בר-אילן כנס האגודה הישראלית למיקרוביולוגיה, ובו התארחה קהילת המיקרוביולוגיה בארץ בכנס אקדמי מרשים בהיקפו.  
בכנס, שארך יומיים, השתתפו מאות חוקרים מהארץ ממגוון תחומי מחקר, לצד אורחים מחו"ל, אשר לקחו חלק בפאנלים ומושבים מרתקים. המשתתפים שמעו על התגליות המדעיות והפרסומים החדשים ביותר בתחום, והתרשמו מעבודות מחקר חדשניות של סטודנטים מהפקולטה וממוסדות אקדמיים נוספים בישראל.

האגודה הישראלית למיקרוביולוגיה מייצגת את קהילת החוקרים בארץ והעוסקים בתחום, ומטרתה לקדם את המחקר וההוראה בנושא. 

הפקולטה לרפואה בגליל מובילה במחקר בתחום זה בהובלת פרופ' מיטל גל-תנעמי, המשנה לדיקנית הפקולטה למחקר ונשיאת האגודה הישראלית למיקרוביולוגיה, פרופ' משה דסאו, סגן דיקנית הפקולטה להוראה קדם קלינית וגזבר האגודה, פרופ׳ עומרי קורן, ד"ר שי בל וד"ר ניר קוויט, ראשי מעבדות בפקולטה, שאף הרצו במסגרת הכנס.

רופאי המחזור השני של תכנית "כוכבי הצפון", מתמחים ברפואת המשפחה, נפגשו לאחרונה בפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי עם הדקנית פרופ' אורלי אבני, המשנה לדיקן לקידום אקדמי פרופ' דני גליקמן, וסגן הדיקן לחינוך קדם קליני פרופ' משה דסאו. מטרת המפגש הייתה לחזק את הקשר בין רופאי התוכנית לבין הפקולטה, ולבחון דרכים להמשך השתלבותם בהוראה, במחקר ובהתפתחות מקצועית בתוך הפקולטה.

הרופאים כבר משתתפים באופן פעיל במספר קורסים בפקולטה, בהם קורס היל"ה, קורס רפואת אורחות חיים, בריאות הציבור, קורס אתג"ר ועוד. בנוסף, הם מובילים מחקרים בליווי מנחים מהפקולטה.

בהובלתה של ד"ר לילך מלצקי, נפגשים חברי המחזור השני אחת לרבעון, מתוך מטרה להעמיק את החיבור לאזור הצפון, לפקולטה ולדמויות מקצועיות מובילות. בתמונה המצורפת ניתן לראות את קבוצת הכוכבים מחזיקים מתנה מיוחדת שקיבלו מפרופ' חוה טבנקין – מהדורה חדשה של חוברת ההמלצות של כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת, בהובלתה של פרופ' טבנקין. הכוכבים נפגשו עם פרופ' טבנקין כחודשיים לפני המפגש הנוכחי, ושמעו ממנה על התפתחות מקצועית במערכת הרפואה בישראל.

הדקנית התפעלה מהרופאים המשתתפים בתוכנית, ואף פרופ' גליקמן ציין לטובה את איכות הקבוצה. לאחר הצגת עצמית של הכוכבים בפני הדקנית, פרופ' לילך מלצקי, מנהלת התוכנית ומרצה בכירה קליני בפקולטה, הדגישה שוב כי הכוכבים עצמם מהווים דוגמה חיה לחשיבות הגדולה של הבאת רופאים מצוינים לאזור הצפון ולפקולטה, ולתרומתם הרבה, הן לאיכות ההוראה והן לרפואה בצפון.

תכנית "כוכבי הצפון" נתמכת על ידי מפעל הפיס, והיא תוצר חזונו של פרופ' עופר אמיר, שפעל להקמתה. מאז, משרד הבריאות הצטרף אף הוא לתמיכה במחזורים הבאים של התוכנית, מתוך הכרה בחשיבותה ובתרומתה לפיתוח רפואת המשפחה בצפון.

בתאריך 17.9.2024 התארח שר הבריאות, אוריאל מנחם בוסו בפקולטה לרפואה. 

בביקור נכחו נשיא האוניברסיטה, פרופ׳ אריה צבן ומנכ״ל האוניברסיטה, זהר ינון, וכן ראש העיר צפת יוסי קקון. 

פרופ׳ אורלי אבני, דקנית הפקולטה, הציגה לשר את העשייה הענפה של הפקולטה ברפואה בגליל ובקהילה, את הפעילות המחקרית וההישגים, ואת היוזמות השונות כמו הקמת מרכזי המחקר שיחברו בין האקדמיה לפרקטיקה הרפואית. היא הציגה להם גם את יעדי הפקולטה לשנים הקרובות, ואת החשיבות שבכך - דווקא בעת הזו. 

מנכ״ל האוניברסיטה, זהר ינון, הציג את התוכניות התשתיתיות העתידיות של הפקולטה.

במהלך הביקור נכחו פרופ׳ נעים שחאדה, מנהל ספֵרת הסוכרת בגליל ע"ש ראסל ברי, ודר׳ סיון שפיצר, סגנית מנהל ספֵרת הסוכרת. דר׳ שפיצר הציגה את מודל הפעילות של ספֵרת הסוכרת ברשויות, ואת הצלחת הפעילות - שהביאה לכך שספֵרת הסוכרת תיישם את המודל עבור משרד הבריאות בכל רחבי הארץ.

השר אוריאל בוסו שיתף בביקור כי הוא גדל בפריפריה ומבין את חשיבות הצורך בהשקעה בצפון ובגליל. הוא הבטיח לקדם את הקצאת המשאבים למען הפקולטה במסגרת פעילות משרד הבריאות. 

פרופ׳ אורלי אבני, דקנית הפקולטה לרפואה: ״הפקולטה לרפואה בגליל, הדגימה היום לשר הבריאות אוריאל בוסו את תפקידה של האקדמיה בצמצום פערי בריאות בפריפריה. יש לנו חזון ברור לחיזוק המערך הרפואי בצפון, ופעילות בשיתוף פעולה מחקרי וקליני בין סגל החוקרים בפקולטה לסגל הקלינאים בגליל. כל זאת למען שיפור השירות הרפואי לתושבי הגליל״. 

ד"ר סיון שפיצר: ״מיזם ספֵרת הסוכרת ע"ש ראסל ברי של הפקולטה לרפואה בגליל מהווה זרוע ביצועית בשטח של משרד הבריאות, לעבודה עם השלטון המקומי, לשיפור בריאות תושבי הצפון״.

הפקולטה לרפואה בגליל ממשיכה בהקמת רשת מחקרית גלילית, המאגדת תשעה מרכזי מחקר בנושאים ייעודיים. כל זאת במטרה לחזק את הקשר שבין הפקולטה לרפואה לבין בתי החולים, ולפיתוח המחקר ושיתופי הפעולה בין רופאים וחוקרים. כל אחד ממרכזי המחקר ישמש כפלטפורמה לרופאים-חוקרים מבתי החולים וחוקרים בפקולטה למחקרים משותפים, כנסים מקצועיים, הגשת גרנטים משותפים ומחקר, ואינטראקציה רציפה שתביא לפיתוח תחום המחקר.

במסגרת תכנית מרכזי המחקר, נחנך במרץ האחרון המרכז הראשון שנושאו הוא חקר בריאות האישה.

ביום חמישי 5.9.24, נערך כנס השקה מיוחד ונחנך המרכז השני, המרכז לאימונולוגיה ומחלות זיהומיות. 

בכנס השתתפו כ-60 איש - חוקרי הפקולטה ורופאים בכירים מאיזור הצפון, אשר עוסקים בתחומים הרלוונטיים. 

היום נפתח בברכות של הדקנית פרופ' אורלי אבני והמשנה לדקנית למחקר אקדמי, פרופ' מיטל גל-תנעמי, וכן פרופ׳ אבי פרץ, מנהל מערך אקדמיה, חדשנות ומחקר במרכז הרפואי צפון פוריה. 
לאחר מכן החל שלב תעודות זהות מחקריות: רופאים, חוקרים וסטודנטים לתארים מתקדמים בפקולטה הציגו את תחומי העניין והמחקר שלהם, על מנת לאפשר קשרים מחקריים ורעיונות לשיתופי פעולה. בסיום שלב תעודות הזהות, נערכה ארוחת צהריים. כתוצאה מהכנס כבר נרקמים שיתופי פעולה מעניינים למחקרים אפשריים. 

את פעילויות המרכז יובילו פרופ׳ מיטל גל תנעמי, ראש המעבדה לוירולוגיה מולקולרית בפקולטה ונשיאת האגודה הישראלית למיקרוביולוגיה, ופרופ׳ אבי פרץ מהמרכז הרפואי צפון פוריה.

מספר תמונות מההשקה כאן.

עוד לפני שחזרו לספסל הלימודים, אורחים מיוחדים ביקרו אצלנו בפקולטה: 80 ילדי המועצה אזורית מרום הגליל.

במקום הסטודנטים שלנו, גדשו את המקום 80 תלמידים מכיתות ד’ עד ח’ שהגיעו לסדנת חשיפה למדע שהכנו עבורם.

ד”ר שולמית בן עוליאל וד”ר מיכל וורבנר פארן, שביום יום מנהלות מעבדות חוקרים במקום, קיבלו את פני הילדים, והעבירו להם סדנאות חווייתיות של חשיפה למדע.

הסדנאות תוכננו בקפידה כדי לעורר את סקרנותם של הילדים, ולהעניק להם חוויות מעשיות במדע, מתוך רצון לחשוף אותם לעולם המחקר ולהפוך את המדע לנגיש ומרתק עבורם.

הפעילות הזו מצטרפת לפרוייקטים נוספים של הפקולטה לרפואה בגליל, שמטרתם קיום שותפות פעילה עם הקהילה, מעורבות חברתית והשפעה בתחום המדע.

גאים בסגל הרופאים והרופאות שמכשירים את הסטודנטים שלנו בבתי החולים המסונפים לפקולטה, שנכללו ברשימת הרופאים הטובים בישראל.

‏Duns 100 מדרג את הרופאים המומחים הטובים בישראל מדי שנה, במסגרת דן אנד ברדסטריט - הדירוג הנחשב ביותר לחברות המובילות במשק הישראלי.

רופאי המרכז הרפואי לגליל:

• פרופ׳ ליאור לבנשטיין, המשנה לדיקן לחינוך רפואי וראש בית הספר לרפואה בפקולטה, מנהל האגף לבריאות האשה
• פרופ' יעקב בורנשטיין, לשעבר משנה לדיקן לקידום אקדמי בפקולטה, לשעבר מנהל האגף לבריאות האשה
• פרופ׳ סאמר סרוג׳י, מנהל המרכז לניתוחי פנים, לסתות ורפואת הפה
• דר׳ אייל סלע מנהל מחלקת אף אוזן גרון וניתוחי ראש-צוואר
• דר׳ טל מרשק מנהל היחידה לרינולוגיה

רופאי המרכז הרפואי צפון-פוריה:

• פרופ' עימאד אבו אל נעאג' - מנהל המחלקה לכירורגיית פה, פנים ולסתות
• ד"ר מרעי איברהים - מנהל היחידה להפרעות קצב ולקיצוב, המערך הקרדיו וסקולארי
• ד"ר חנין ג'באלי חביב - מנהלת מחלקת עיניים
• ד"ר אחמד ספדי – מנהל מחלקת אף אוזן גרון.

המעבדה בראשות ד"ר רונית אילוז העניקה שם חדש למחלה נוירודגנרטיבית ייחודית: NLPD-PKA. המעבדה בראשות ד"ר רונית אילוז חוקרת מנגנונים להיווצרות מחלה נוירודגנרטיבית ייחודית העוברת בהורשה, ולה הקנתה  את השם NLPD-PKA . המחלה מתפתחת אצל חולים עם מוטציה גנטית ספציפית בחלבון, שמובילה להיווצרות צברים של חלבונים במוח, בדומה למחלות נוירודגנרטיביות אחרות כמו אלצהיימר ופרקינסון.

המענק, שמהווה הישג משמעותי עבור המעבדה ודר' אילוז, הינו בשיתוף פעולה עם ד"ר רודריגו מיילארד מאוניברסיטת ג'ורג'טאון בארה"ב. שתי המעבדות ישלבו ידע ויתמקדו בהשפעות התאיות והמולקולריות של המוטציה על המוח, תוך גילוי המנגנונים המובילים למחלה, במטרה למצוא פתרונות לה ולמחלות שכיחות בעלות מכנה משותף. 

היתרון הגדול בעבודה המשותפת לשתי המעבדות בישראל ובארה"ב הוא השילוב של ידע ומומחיות ממגוון תחומים. 

אתם רואים אנשים משוחחים בבית מלון.

אנחנו רואים את הסטודנטים בקורס הייחודי שלנו לרפואת הגיל המבוגר, מתשאלים את ה״פציינטים״…

הסטודנטים שלנו יצאו לפגוש את בני הגיל השלישי מקיבוצי הצפון שפונו בשל המלחמה למלון בטבריה.

כל זאת כחלק ממשימות הקורס שמעביר דר׳ אמיתי אוברמן, שמפגיש את הסטודנטים עם אתגרי מערכת הבריאות בנושא הזה.

המטרה היא להפוך אותם לרופאים רגישים יותר, קשובים יותר ומודעים יותר לאתגרים המאפיינים את בני האוכלוסייה המבוגרת בכלל, ובתקופת המלחמה בפרט, ולהקנות להם ידע ומיומנויות לטיפול מיטבי בהם.

שמחים וגאים בששת החוקרים וחוקרות שלנו, שזכו במענקי מחקר מהקרן הלאומית למדע (ISF, Israel Science Foundation) לשנת תשפ״ה 2024-2025:

פרופ׳ איתי און (יחד עם דר׳ רחל אייגס ודר׳ יותם דראייר), תוכנית מבריא: ״פיענוח SMCHD1: בירור תפקידו באירגון הכרומטין ובהשתקה אפיגנטית עם השלכות על מחלות באדם״

דר׳ שי בל :״חקר תפקידו של Nod2 בהפרשת ריר מתאי גובלט במעי״

פרופ׳ מיכאל בלאנק: ״חקר דיסמופריה גרעינית ואי יציבות דרך הציר SMURF2/lamin-A״

פרופ׳ מיטל גל- תנעמי: ״מנגנונים של חותמת אפיגנטית לאחר ריפוי נגיף ההפטיטיס C והתרומה שלהם להתפתחות סרטן״

דר׳ ניר קוויט: ״פיתוח מעכבים סלקטיבים של חלבון 1 הקשור לדינמין כגישה טיפולית פוטנציאלית בתפקוד לקוי של המיטוכונדריה במחלות לב וכלי דם״

דר׳ חנה קרן : ״איפיון תכונות רגשיות דרך אותות פיזיולוגיים ומוחיים״

ד"ר עאוני יוסוף מונה ליועץ הדקנית, פרופ׳ אורלי אבני, לענייני החברה הערבית. 

ד"ר עאוני פעיל בפקולטה לרפואה בגליל במסגרת תפקידו בחינוך הרפואי המעשי, בהדרכת סטודנטים וסטודנטיות לרפואה במרכז לרפואה יועצת שבניהולו, ביצירת שיתופי פעולה בין האקדמיה לקופת חולים כללית, וכן מכהן כיושב ראש מרכז המחקר לבריאות הציבור והסביבה בפקולטה, כחבר בועדה למחויבות חברתית ובוועדה האסטרטגית של ספֵרת הסכרת בפקולטה. 

ד"ר עאוני הוא רופא אורטופד, ומילא תפקידים משמעותיים אשר השפיעו על בריאות הציבור בצפון: במשך 26 שנים עבד בבית חולים העמק כאורתופד מומחה ואורתופד ילדים, ושילב עבודה ניהולית במחוז צפון של קופת חולים כללית. מאז 1994, הוא מנהל את השירות האורתופדי במחוז צפון והקים את אגף הבקרה ובקרת אשפוז בבתי החולים בצפון, בנוסף לייעוץ לאגף סל השירותים בהנהלה הראשית.

ב-2013, ד"ר יוסוף נתמנה למנהל המרכז לרפואה יועצת מגדלי נצרת, שבו 300 עובדים ו-17 אגפים. תחת ניהולו, המרכז הפך למרכז הדגל של כללית, וזכה בפרס מרכז מצטיין במשך 10 שנים רצופות. הוא פיתח שירותים חדשים כגון מרפאת כאב ראשונה, אקו עוברי, וחדרי ניתוח.

בשנים האחרונות, ד"ר יוסוף משמש כסגן מנהל מחוז הצפון בקופת חולים כללית, חבר הנהלת מחוז, ועוזר סמנכ"ל קהילה לקידום בריאות בחברה הערבית. בעבודתו, הוא משלב את הניסיון המקצועי והניהולי הרחב שלו ואת קשריו בחברה הערבית ובצפון בכלל על מנת להוביל פרויקטים בריאותיים משמעותיים ולקדם את בריאות הקהילה. 

פרופ׳ אורלי אבני, דקנית הפקולטה לרפואה בגליל: ״ד"ר עאוני מוערך מאוד בעבודתו במסגרת הפקולטה לרפואה בגליל ובחינוך הרפואי המעשי לסטודנטים שלנו. מדובר בתפקיד משמעותי שמטרתו לחזק את הקשר עם החברה הערבית בארץ בכלל ובצפון בפרט, לאור מגוון האוכלוסייה של המטופלים ושל הסטודנטים בפקולטה. זוהי אבן דרך נוספת בפיתוח היכולות של הפקולטה בגליל להתאים את עצמה לאתגרי הזמן והאוכלוסייה באזור״.