חדשות הפקולטה

הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי של אוניברסיטת בר-אילן הצטרפה לקבוצה בין-לאומית לקביעת יעילות תרופות שאושרו בידי ה-FDA לטיפול בחולי קורונה

הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי של אוניברסיטת בר-אילן נכללת בקבוצה בין-לאומית שחוקרת את התפרצות מגפת הקורונה ומפתחת גישה מבוססת ואחידה לאיסוף מידע על המחלה מבתי חולים בכל העולם.

בחודש מרס, ד"ר מילאנה פרנקל-מורגנשטרן, ראש המעבדה לגנומיקה של סרטן ולביולוגיה חישובית של מחלות מורכבות בפקולטה לרפואה, וצוותה החלו באיסוף מידע על כל התרופות המאושרות על ידי FDA שבהן השתמשו לטיפול בחולי קורונה או להקל את תסמיניהם. "תכללנו מידע ממקורות האקדמיים ציבוריים כגון PubMed וממקורות ציבוריים אחרים באמצעות שיטות לכריית טקסטים. לאחר מכן הרצנו מודלים תלת-ממדיים כדי לוודא שחלק מהתרופות המיוחדות קשורות ישירות לנגיף הקורונה הנוכחי, SARS-CoV-2," אומרת ד"ר פרנקל-מורגנשטרן. כל המידע שנאסף, שאמנם לא אומת במחקר ניסויי במעבדה עצמה, אבל הוערך בהתאם לאישורים רגולטוריים רלוונטיים, ובייחוד אישורי FDA ובמאמרים הרלוונטיים, פותח לכדי מאגר מידע שיתופי לטיפולים במחלת הקורונה והוא המופיע באתר המעבדה.

טקס חלוק לבן בימי קורונה

הסטודנטים במחזור ח במסלול הארבע שנתי לבשו את החלוק הלבן, כשברקע, התנדבותם לסייע למערכת הרפואית בימי המגפה.

ביום ד, יח' בסיוון התקיים בקמפוס הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי בצפת, טקס החלוק הלבן ל80 סטודנטים, שסיימו את השלב הקדם קליני בלימודיהם ועוברים לשלב הלימודים הקליניים בבתי החולים המסונפים ובמרפאות הקהילה.

האירוע התקיים בהתאם לתנאים המוכתבים ע"י הוראות משרד הבריאות, ללא נוכחות משפחות ואורחים, שצפו בטקס באמצעות שידור ישיר ב YouTube. הסטודנטים ישבו בכיתותיהם לפי קבוצות העבודה שלהם וצפו גם הם בטקס מרחוק. סגל מצומצם של המברכים ושל הסטודנטים שניהלו את הטקס, היו הנוכחים היחידים באודיטוריום הגדול. למרות התחושה המוזרה, הטקס התנהל בצורה הטובה ביותר ותרומת הסטודנטים הייתה משמעותית ובולטת.

פתח את הטקס דיקן הפקולטה, פרופסור קרל סקורצקי. בדברי ברכתו, עמד הדיקן על משמעות החלוק הלבן בראיה היסטורית, כאשר המדים בצבע הלבן עם הסטטוסקופ סביב הצוואר, החליפו  את הצבע השחור של בגדי הרופאים בעבר. המדים הלבנים האחידים, המסמלים את הטוהר שביחס בין המטפל למטופל ואת הסינרגיה שבעבודת הצוות הרפואי. בפנייתו הישירה לסטודנטים הוסיף הדיקן: "עד כה למדתם את מה שכתוב בספרים ואת מה שלימדו אתכם מוריכם על תורת הרפואה. בשלב הבא, השלב הקליני, תעסקו בייחודי, במצבו של המטופל הספציפי. כאן היושרה צריכה לאפיין את התנהגותכם. להודות בטעות, להיעזר בעמיתים ולחזור על בדיקות במקרה הצורך.

פרופ' שינוול עמד על המעבר ללמידה פעילה: "כשעושים זוכרים – שילוב של העשייה , החוויה האישית, המאמץ, יחד עם הטמעת קוד ההתנהגות של הרופא המוסרי, היא היתרון הטמון בלמידה ליד מיטת החולה".

פרופ' דני גליקמן פתח את דברי ברכתו בציון העובדה, שחוקי הקורונה והקשיים שהציבה לא פגעו באיכות הטקס, ברמת ההשקעה של סגל הפקולטה וביצירתיות של הסטודנטים. בהמשך דבריו השתמש במטאפורה של להקת רוק כדי להמחיש את עבודת הצוות וההשקעה של הצוותים התומכים ומאפשרים ללהקה לעלות על הבמה ולהופיע: "תודות למורים, למנטורים, לצוותים הרפואיים ולמשפחות אתם עכשיו יוצאים "להופיע", אמר, והוסיף "הקשיבו לחולים, הם מספרים לכם את האבחנה, הקפידו ללמוד מכל חולה".

כאשר הגיע הרגע המרגש של קבלת החלוק הלבן, הגיעו הסטודנטים בקבוצות קטנות, אחת אחר השנייה,  מדריכיהם הלבישו להם את החלוקים. פרופ' קרל סקורצקי, דיקן הפקולטה, פרופ' אריק שינוול, המשנה לחינוך רפואי ופרופ' דני גליקמן, סגן הדיקן ללימודים הקדם קליניים ברכו לחצו ידיים והצטלמו עם כל סטודנט. אין ספק שלחברי מחזור ח יהיה הרבה מה לספר לילדים ולנכדים על הטקס המיוחד הזה בימי הקורונה.

בתום חלוקת החלוקים, הוסרט סרט קצר שבו ברכו את הסטודנטים, דר' מיכה ודר' קרן, זוג מדריכי הילה, הנמצאים בהולנד ולכן נבצר מהם להשתתף בהענקת החלוקים.

לאחר קבלת החלוקים עלו לבמה חמישה מבין הסטודנטים, שקיבלו תעודות הערכה ומלגות הצטיינות בלימודים, וזכו למחיאות כפיים.

בחלקו השני של הטקס עבר השרביט לידי הסטודנטים.

בתחילה ספרו  הסטודנטים  בשירה את קורות הזמן האינטנסיבי שעבר עליהם מאז בואם לפקולטה, למנגינת "בקיץ הזה תלבשי לבן".

הצוות המוזיקלי המוכשר של המחזור הנעים בשירה ובנגינה בצ'לו, בפסנתר ובגיטרה וריגש בשיר "יש לי אהבה".

דבר ההורים הגיע אלינו באמצעות סרט ווידאו שבו שני הורים חיממו את הלב בדברי ברכתם.

בסיום הערב עלה לבמה הסטודנט אבינועם נחשון כנציג הסטודנטים. אין מילים מתווכות היכולות לתאר את המסר האנושי, המוסרי, והאישי בדבריו של אבינועם, ואת התגובות של קהל המאזינים. לכן ניתנת כאן האפשרות לכל אחד ואחת לקרוא את "דבר הסטודנטים" של מחזור ח במסלול הארבע שנתי, בלינק המצורף.

לתמונות  here.

גאווה גדולה! 
דו"ח משרד הבריאות 2019 קובע: המרכז הרפואי זיו במקום הראשון במניעת זיהומים בקרב בתי החולים בישראל: הכלליים, הממשלתיים, הציבוריים האחרים וקופת החולים הכללית.
על פי הדו"ח שפורסם השבוע, נרשמו במרכז הרפואי זיו רק 23 זיהומים ביחס ל-100 אלף מאושפזים. על אף חלוקת בתי החולים למספר קטגוריות: גדולים, בינוניים וקטנים - בהם נמנה גם "זיו", הוא רושם את ההישג הטוב ביותר.
הנתונים הללו לא מפתיעים לאור הפעילות הרבה המבוצעת באופן שוטף במרכז הרפואי זיו, על מנת להפחית ככל הניתן את כמות הזיהומים.
לשם השוואה, בדו"ח לשנת 2018 מוקם המרכז הרפואי זיו במקום השביעי בהצלחת מניעת הזיהומים מבין כל בתי החולים בישראל, עם 55 זיהומים ביחס ל-100 אלף מאושפזים.
בשנה האחרונה כאמור, רשם המרכז הרפואי זיו ירידה של למעלה מ-58% במספר הזיהומים ושנת 2019 נחתמה עם 23 זיהומים בלבד ועם המקום הראשון והחשוב המעיד על איכותו של זיו והיותו של זיו מקום בטוח בעבור המטופלים בו.

מנהל היחידה למחלות זיהומיות ומניעת זיהומים במרכז הרפואי זיו ד"ר שמעון אדלשטיין בירך על הנתונים המצוינים העולים מדו"ח משרד הבריאות ואמר: "זהו הישג משמעותי כיוון שהוא תוצר של עבודת שטח מתמשכת של היחידה למניעת זיהומים ומחלות זיהומיות, יחד עם מורשת רבת שנים של צוותי הרפואה השמים את בטיחות המטופלים בראש סדר העדיפות. במרכז הרפואי זיו קיימת הקפדה על הגיינת ידיים, הקפדה על חיטוי והקפדה על הרחקת גורמים מזהמים מהמטופלים מיידית. זהו בהחלט הישג משמעותי. ההתגייסות של כל הצוותים לשמירת בטיחות המטופלים, מובילה שנה אחר שנה לתוצאות הללו של מיעוט זיהומים ב'זיו' וביטחון מקסימלי למאושפזים".

מפקח אפידמיולוגי קליני ומרכז תחום מניעת זיהומים במרכז הרפואי זיו ד"ר ג'לאל טרבייה אמר: "מניעת הזיהומים הפכה לתרבות המושרשת עמוק בעשייה של כל אחד ואחד מצוות העובדים ב'זיו' החל מההנהלה ועד לאחרון העובדים כל אחד בתפקידו ומקצועו. ההצלחה הזו ברמה ארצית לא היתה מתקיימת ללא חינוך, ניטור שוטף, מתן משוב ותהליכי בקרה מובנים ומתמשכים על תהליכי עבודה. גאה בכל הצוותים שהיו שותפים לעשייה ולתוצאים מצוינים אלו".

מנהל המרכז הרפואי זיו ד"ר סלמאן זרקא בירך את צוות היחידה למניעת זיהומים על ההובלה ועל הצעדת זיו לפסגת הבטיחות הארצית ומניעת זיהומים והודה לכל העובדים, מכל הסקטורים, התורמים תרומה משמעותית להישג חשוב זה. "הדו"ח הזה בא להסביר למטופלים ולמבקרים המרעיפים מחמאות על ניקיון בית החולים, כי זה לא רק נראה נקי, אלא זה משקף עשייה מקצועית ואיכותית בכל רבדי העשייה אצלנו. כפי שלמדנו מהקורונה להתנהלות כלל האנשים יש תרומה חשובה במניעת הדבקת אחרים ועלינו החובה להמשיך עם התנהגות מונעת בעזרת חבישת מסיכה כירורגית המכסה פה ואף, היגיינת ידיים, שמירת מרחק ומניעת התקהלויות".

מגפת הקורונה, שכבשה את העולם בסערה, לא רק מציבה אתגר בפני כל מערכות הבריאות ברחבי העולם, היא גם מדגישה את הבדלי העצמה בה היא פוגעת באוכלוסיות ובמגזרים שונים. בישראל, אזור הגליל מהווה דוגמה להבדלים אלה; המגוון האתני והתרבותי של האוכלוסיה, הריבוד הסוציואקונומי, ורמת הנגישות הנמוכה לשירותים קהילתיים ולרפואה מתקדמת, יחד עם רמה גבוהה של תחלואה כרונית, מציבות אתגר מורכב וקשה בפני  היכולת של שירותי הבריאות  לספק תמיכה וטיפול לנזקקים. הקושי גדול במיוחד עם קבוצות מטופלים בסיכון גבוה, כגון חולי סוכרת, חולים בדרכי הנשימה ומעשנים.

הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן, שהוקמה במכוון בצפת, בלב מערכת הבריאות בגליל, בנתה יחד עם שותפיה - בתי החולים המסונפים, מרפאות הקהילה , ארגונים חוץ ממשלתיים, עמותות ותורמים -  פלטפורמה חדשה, ביולוגית,פסיכולוגית, סוציאלית, להתמודדות רב ממדית עם הנגיף. הפלטפורמה מותאמת לאזור הגליל על מגוון תושביו. כל זאת במקביל להמשך ההוראה והתרגול של הסטודנטים בתקופת המגפה.

דיקן הפקולטה, פרופ' קרל סקורצקי מסביר: "כפקולטה שמטרתה להכשיר רופאים מצוינים, המחויבים לקהילה שבה הם פועלים, עבדנו יחד עם השותפים שלנו לפתח גישה תלת-שכבתית, הישימה לא רק למשבר הנוכחי, אלא גם בונה ומחזקת את המבנה ואת יכולת הפעילות שלנו בגליל.

הפקולטה הובילה מפגשי "שולחנות עגולים" עם השותפים, כדי לקבוע את דרכי הפעולה להתמודדות עם המגפה ועם איכות שירותי בריאות, שעד כה לא טופלו כראוי. המודל הייחודי שפתחנו עומד להתחיל לפעול השבוע, בעזרת הסטודנטים וחברי הסגל של הפקולטה.

רב הממדיות של התכנית באה לידי ביטוי בשלושה היבטים:

הממד הביולוגי – תמיכה ושיפור היכולת של הגורמים המוסמכים ברחבי הגליל בביצוע הבדיקות.

הממד הפסיכו-סוציאלי – תמיכה של הסטודנטים מהפקולטה בעמותות ובארגונים חוץ ממשלתיים במעקב אישי אחר חולים כרוניים. במטרה למנוע התדרדרות במצבם הפיסי והנפשי, כתוצאה מחוסר שליט. מעקב זה ימשך, גם לאחר שהמגפה תחלוף.

בנוסף תשפר הפקולטה את תשתיות המערך הרפואי על ידי הספקת נקודות לבדיקות-אולטרסאונד, ואימון סגל קליני נוסף בבתי החולים המסונפים ובמרפאות הקהילה. הסגל ילמד להפעיל את המכשירים, להעריך את מצבו של החולה ולהפנותו לבית החולים במקרה הצורך. הסגל המאומן ימשיך בעבודתו גם בחלוף משבר הקורונה, וישלב את הבדיקה בשגרת הטיפול הרפואי והחינוך הרפואי.

התכנית הייחודית, התפורה לצרכי הקהילה, פותחה לא רק כדי להעמיק את המחויבות והשותפות הקיימת בין הפקולטה  לבין המערכת הרפואית בגליל אלא גם תשמש כפלטפורמה

לטווח ארוך לשיפור הבריאות של תושבי הגליל לחינוך הסטודנטים לרפואה ולשיפור בריאותם של תושבי הגליל.                                                      

גיף הקורונה שמסעיר את העולם מהווה אחד האתגרים המשמעותיים למערכות בריאות בכל מקום בו התפרץ. לצד זאת המשבר הנוכחי מדגיש עד כמה השפעות הנגיף משתנות ונוגעות בחלק מהאוכלוסייה בצורה קשה ובחלק בצורה קלה יותר. הדבר נכון גם לאזור הגליל לו מספר מאפיינים  אשר דורשים תשומת לב מיוחדת להתמודדות עם הנגיף: הרכב האוכלוסייה הכולל קבוצות מיעוט מגוונות מהחברה הישראלית, רמה סוציו-אקונומית נמוכה ונגישות נמוכה לשירותי רפואה ולעדכונים בנושאי הבריאות. כמו כן, אזור הגליל בעל שכיחות גבוהה של אנשים עם גורמי סיכון לנגיף כמו סוכרת, עישון ומחלות ריאה כרוניות. כל האתגרים הללו גורמים למערכת הבריאות להגיע לקצה היכולת שלה באספקת שירותי בריאות ותמיכה לתושבי הגליל.

הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי של אוניברסיטת בר-אילן, הממוקמת באופן ייחודי במארג שירותי הבריאות בגליל, חברה לבתי החולים המסונפים לה באזור, מרפאות ראשוניות, ארגוני חברה אזרחית בגליל וקרן ראסל ברי כדי לעשות מעשה. הם יזמו יחד הקמת פלטפורמה בריאותית חדשה אשר תצא לדרך כבר בשבוע הקרוב ותעניק מענה ביו-פסיכו-חברתי ורפואי כדי לענות על הצרכים של האזור בזמן משבר הקורונה, כל זאת תוך כדי הוראה והדרכה של הסטודנטים לרפואה להתמודדות עם הנושא.

דיקן הפקולטה לרפואה פרופ' קרל סקורצקי: "כפקולטה שמטרתה להכשיר רופאים מצוינים המחויבים לקהילה בה הם עובדים, עבדנו יחד עם שותפים נוספים כדי לפתח אסטרטגיה תלת שכבתית המותאמת לאזור הגליל ולא רק לזמן המשבר הנוכחי, אלא כזו שתמשיך ותחזק את פעילותנו העתידית בגליל". לצורך פיתוח המודל בפקולטה לרפואה הובילו שולחן עגול עם השותפים הרלוונטיים כדי לבחון דרכי טיפול ייחודיות לאזור להתמודדות עם נגיף הקורונה כמו גם צרכים בריאותיים אחרים שהוזנחו בזמן התמודדות עם הנגיף.

פלטפורמת הבריאות החדשה מטפלת בסיכונים ובהשפעות השליליות של נגיף הקורונה במיקוד לצרכי אזור הגליל ומורכבת מחלק של "ביו" הכולל תמיכה והגדלת משאבי האנוש המוקצים לטובת בדיקות קורונה באזור, וחלק "פסיכו-חברתי" – הכולל תמיכה של סטודנטים לרפואה וסיוע לקופות החולים וארגוני חברה אזרחית מקומיים במעקב אחר חולים כרוניים בגליל. זאת כדי למנוע את החמרת מצבם של החולים הכרוניים אשר מבודדים בביתם, אינם מגיעים למרפאות ולמנוע מצב בו יישארו במצב בריאותי קשה עוד יותר לאחר שתחלוף מגפת הקורונה.

הפלטפורמה החדשה מיועדת גם לחזק את מבנה הבריאות בגליל על ידי הדרכה והכשרה של סגל קליני נוסף במרפאות ובמרכזים הרפואיים המסונפים לפקולטה לרפואה לעבודה עם מכשיר אולטרסאונד לצד מיטת החולה, אשר יוכלו לשמש ככלי מיון ראשוני עוד בקהילה. צוותים אלה יסייעו להעריך את חומרת המחלה של הפונה והאם קיים צורך באשפוזו בזמנים אלה, כאשר יש עומס על בתי החולים. המטרה היא שצוותים אלה לא רק יעזרו לצורך המידי של סיוע באיתור מוקדם של חשש להידבקות בקורונה אלא גם שולבו כחלק מתכנית הלימוד של רופאי העתיד בגליל.

השותפות הקהילתית הייחודית שנרקמה מעמיקה לא רק את הקשרים בין הפקולטה לרפואה ע״ש עזריאלי לשותפיה באזור הגליל, אלא תהווה גם פלטפורמה לחינוך סטודנטים ולשיפור בריאות של תושבי הגליל.

https://www1.biu.ac.il/index.php?id=3&pt=20&pid=4&level=1&cPath=4&type=1&news=3467

צפון ירו"ק – יחד רפואה וקהילה

החל משנת הלימודים הקרובה תיפתח בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בצפת תוכנית לימודים ייחודית , "צפון ירו"ק".

התוכנית מיועדת למי שרצונו לגור בצפון, בחבל ארץ יפיפה עם מגוון אוכלוסיות ייחודי והרואה את עתידו כרופא משפחה–ספר (Rural Medicine) בקהילות הצפון.   תחום רפואה זה הולך ותופס מקום של כבוד בעולם ומחייב ידע, ומיומנויות במגוון מקיף ורב תחומי המאפשר לרופא המרוחק מהמרכז לטפל בקהילתו במגוון סוגיות בריאות.  הלימודים יכשירו סטודנטים לקראת התמחות ואז העסקה כרופאי משפחה-ספר בגליל, שיעבדו בקהילה , בהסתכלות רחבה, ממוקדת חולה, בראיה רב תרבותית תוך עבודה בצוות רב מקצועי.

מסלול ייחודי זה יכלול 4 שנות לימוד משולבות עם עבודה למען ובתוך קהילות השונות בצפון ויוצע לקבוצת סטודנטים ייחודית שתכלול עד 10 סטודנטים ושתתגבש לקהילה לומדת. קבוצה זו תלווה ע"י מנטורים מומחים ברפואת המשפחה ותאומץ ע"י קהילות הצפון.
 

הלימודים יכללו:

• לימודים פרה-קליניים מדעיים בתוספת תכנים ממדעי הרוח והחברה.
• לימודים קליניים במחלקות בתי החולים של הצפון.
• לימודים ממוקדים ברפואת הקהילה בשיטת לימוד חדשנית, LONGITUDINAL INTEGRATED CLERKSHIP . בלימודים אלו הסטודנט ממוקם בקהילה ומעורב בכל שלבי הטיפול לפי הצורך.

לתוכנית יתקבלו סטודנטים לאחר תהליך קבלה לפקולטה לרפואה בצפת ומיונים ייחודיים נוספים.

מטרות הפאנל: חשיפה לנושא המנהיגות מנקודות מבט אישיות, והיכרות עם מרכיבי מנהיגות ומאפייניה. 

כמדי שנה, החל משנת 2013, פרופ' קרסיק וד"ר דיקמן מקיימים קורס מדריכים באנטומיה המיועד להכשיר סטודנטים נבחרים להנחיית עמיתים, בעיקר במקצועות פרה-קליניים, בדגש על אנטומיה.

הקורס משלב תכנים ספציפיים באנטומיה עם דידקטיקה כללית וספציפית בתחום האנטומיה ובתחום אתיקה ומנהיגות.

 במסגרת הקורס הסטודנטים לומדים אודות מנהיגות בכלל, ובהקשר של רפואה בפרט. השנה הוחלט להוסיף לקורס פאנל בנושא מנהיגות, אליו הזמנו מנהיגים משלבים שונים של הנתיב המקצועי של רופאים. אנו גאים לציין, שרבים מבוגרי הקורס השתלבו בתפקידי מנהיגות.                       

בקורס מלמדים רכזי קורס אנטומיה, רכזי הקורס, הסטודנטים הלומדים ומרצים אורחים. אלה מבוגרי הקורס שמלמדים בפועל בקורס אנטומיה ובקורס מוח ונפש, זוכים להערכות גבוהות מאד של הסטודנטים בסקרי ההוראה של הפקולטה.

בפאנל השתתפו דמויות מפתח משלבים שונים של הנתיב המקצועי: החל מסטודנט לרפואה בוגר הקורס, שהיה השנה נציג אגודת הסטודנטים בלימודים הקליניים – דורון קון-יעקובוביץ, סטודנטית MD + PhD בוגרת הקורס, שהיא נציגת הסטודנטים לתארים מתקדמים, ובעבר, יו"ר ואגודת הסטודנטים– עדי ליטמנוביץ' וכלה במשנה לדיקן לחינוך רפואי - פרופ' אריק שינוול, בסגן דיקן ללימודים הקליניים - פרופ' ג'וני יונס, פרופ' אילנה קרמר – מנהלת בית חולים מזור, ובחבר הנהלת הפקולטה המלווה את הקורס ותורם לו במשך שנים רבות, פרופ' אנטוני לודר. בנוסף הוזמנו ד"ר דפנה מיתר – מייסדת בשיתוף של קורס מנהיגות בחינוך רפואי – מכון מנדל, וד"ר ענת עיני – מרכזת קורס הילה וד"ר איילה רוזנו גורליק, בוגרת תואר שני בניהול מערכות בריאות, מנהלת המרפאה המקצועית של כללית בנהריה מלמדת הן בקהילה והן ובמרכז הרפואי  לגליל, שתיהן בוגרות הקורס היוקרתי  במכון מנדל.  

את הפאנל הנחתה: פרופ' ברברה שוסטר, המלמדת מנהיגות בקורס מזה מספר שנים.

Dr. Schuster was the Founding Campus Dean of the Augusta University/University of Georgia Medical Partnership>

100 דוקטורים לרפואה (M.D. ), 10 דוקטורים (Ph.D.) במדעי הרפואה  ו22 בוגרי תואר שני (M.Sc.) במדעי הרפואה, סיימו את לימודיהם בפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי של אוניברסיטת בר אילן

תעודות הוקרה חולקו למחלקות ולמורים מצטיינים של הפקולטה לרפואה

טקס חלוקת תעודות הוקרה למורים-רופאים מצטיינים ולמחלקות מצטיינות של המרכז הרפואי לגליל, מטעם הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי של אוניברסיטת בר-אילן בגליל, נערך ביום ראשון באודיטוריום שבמרכז לחינוך לבריאות ע"ש אנגל.

הטקס, שמתקיים מדי שנה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בצפת, נערך השנה לראשונה במרכז הרפואי לגליל, בעקבות הנחיה של דיקן הפקולטה לרפואה, פרופ' קרל סקורצקי, שכיבד את הטקס בנוכחותו. פרט לפרופ' סקורצקי, התקיים הטקס במעמד משנה לדיקן לחינוך רפואי בפקולטה לרפואה, פרופ' אריק שינוול, ראשת היחידה להערכה ולקידום ההוראה בפקולטה, ד"ר נעמי דיקמן, ומנהל המרכז הרפואי לגליל, ד"ר מסעד ברהום. בטקס, אותו הנחתה המנהלת האדמניסטרטיבית של המרכז הרפואי, רותי יפרח, השתתפו המורים המצטיינים, בני המשפחה וכן עובדי המרכז הרפואי והפקולטה לרפואה.

בדברי ברכה שנשא הודה פרופ' סקורצקי לד"ר ברהום, עליו אמר כי הוא מוביל את המרכז הרפואי לגליל להישגים גבוהים ביותר, תוך שהדגיש כי המרכז הרפואי התברך בצוות רפואי ובסגל ברמה גבוהה מאוד.

ד"ר ברהום אמר בדברי הברכה שנשא, כי הוראת סטודנטים לרוב אינה זוכה לתגמול פיזי מחד ודורשת עבודה רבה וסבלנות מאידך, עם המון הקרבה, מסירות ומחויבות. כמו כן הודה ד"ר ברהום למורים המצטיינים, להם אמר: "אני עומד כאן היום מוקף במצוינים שבאנשים. אני מוקיר תודה לכולכם ויודע שמצוינות אישית זו אינה מוגבלת אך ורק להוראה, אלא באה לידי ביטוי בעשייה הקלינית ובכל עשייה אחרת בה אתם מעורבים. להיות מצוין פעם אחת זה קשה, אך להישאר מצוין לאורך זמן זו כבר משימה מפרכת".

לאחר שלב הנאומים קיבלו כ-40 מורים מצטיינים - שבמקביל לעבודתם כרופאים במרכז הרפואי לגליל, עוסקים בהוראת הסטודנטים לרפואה - את תעודות ההוקרה מידי פרופ' סקורצקי. כמו כן, במעמד הטקס נבחרו כמה מחלקות מהמרכז הרפואי, שהצטיינו בהוראת סטודנטים

בשם המורים המצטיינים נישאו דברים ע"י מנהל מחלקה פנימית א', פרופ' נימר עאסי, שרק לאחרונה נבחר מטעם התאחדות הסטודנטים הארצית לאחד מעשרת המרצים מעוררי ההשראה במדינה.

גל זייד
אחראי הסברה ודוברת במרכז הרפואי לגליל

צילום: אלי כהן זיקוקין

הנהלת האוניברסיטה וועד העובדים מברכים את העובדים המצטיינים מקרב הסגל המנהלי לשנת תשע"ח.

ברכות לבאסם שלנו שנבחר ע"י הנהלת בר- אילן כאחד מעשרת העובדים המצטיינים.

התקיים ביום שני 18 במרץ 2019 .............................................

הוראות להכנת תקצירים

סדר יום

תקצירים 

במסגרת פעילות הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי למען הקהילה,  פועלת בקמפוס תכנית   מצטיינים יוקרתית לתלמידי הפריפריה, הפותחת חלון הצצה לאקדמיה ולמחקר המדעי הרפואי. התכנית מתקיימת בשיתוף עם מיזם "גליליום" של אשכול הרשויות גליל מזרחי ועם חברת "אקסיומא"

עם פתיחת שנת הלימודים, התקיים בפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי של אוניברסיטת בר אילן, טקס פתיחת השנה השלישית של  תכנית  "פרחי רפואה". הטקס נערך במעמד דיקן הפקולטה לרפואה, פרופ' קרל סקורצקי, אשר בירך את הנוכחים ונתן הרצאה מרתקת  בשם: "כוח הדנ"א- מדעי הביולוגיה, גנטיקה רפואית, גנטיקה של אוכלוסיות - האם הדנ"א חורץ את גורלנו".  

ראש עירית צפת, מר אילן שוחט, שיבח את החיבור בין הפקולטה לבין תלמידי בתי הספר התיכוניים בגליל, אשר נחשפים לאקדמיה, למדע ולרפואה מגיל צעיר, ואת תרומת הפקולטה לקהילה:  "תכנית פרחי רפואה בפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי של אוניברסיטת בר אילן היא תכנית הדגל אשר תוציא את דור הרופאים והמדענים הבאים של מדינת ישראל"

מנהל המרכז הרפואי זיו, ד"ר סלמאן זרקא, שיבח את התלמידים המשתתפים בתוכנית, בירך על שיתוף הפעולה עם בית החולים ואמר: "אתם קבוצה שבחרה ללמוד ולחקור. זה לא מובן מאליו. למרכז הרפואי זיו יש את הזכות להיות חלק מהתוכנית, לחשוף את התלמידים לרפואה ולהגשים להם את החלום".

המדריכה הראשית של אזור הצפון מטעם האגף למחוננים ומצטיינים של משרד החינוך, הגב' מיה כהן, אפיינה  את המושג מצוינות  ובירכה את התלמידים.

דר' מאירה שנק מ"גליליום" ציינה את מטרת מיזם גליליום: "מטרת המיזם היא לקדם את תלמידי האזור, לפתוח עבורם  צוהר לאקדמיה, וליצור שוויון הזדמנויות עבורם להתפתחות אקדמית"

כמו כן  נוכחו באולם קצין רפואה ראשי, אשר בתו משתתפת בתוכנית, מנהלי מחלקות החינוך, מנהלים  ורכזי התכנית בבתי הספר באזור, הורים וכמובן התלמידים עצמם.  התלמידות מאור כהן מבית הספר דנציגר בקריית שמונה ולירן דבור מהמקיף השש שנתי בבית ג'אן הציגו את  עבודת הגמר שלהם.

תכנית "פרחי רפואה" מתקיימת במסגרת תכנית "קדם עתידים", מטעם  האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים במשרד החינוך, בשיתוף פעולה של  הפקולטה לרפואה, מיזם גליליום של אשכול הרשויות גליל מזרחי ועמותת ידידי עתידים.  התכנית התלת שנתית מיועדת לבני נוער מצטיינים בכיתות י' –י"ב. עומרי ספיבק- רכז התכנית מטעם אקסיומא מדגיש: תנאי הסף הגבוהים - 5 יח"ל במתמטיקה, אנגלית ובמקצוע מדעי בציון  85 ומעלה -  ממתגים את התכנית כמיועדת לתלמידים בהצטיינות יתרה. בחירת התלמידים לתכנית נעשית לאחר תהליך מיון מעמיק.

בתכנית משתתפים  90 תלמידים ותלמידות מהישובים במרחב הגליל: צפת, פקיעין, בית ג'ן, חורפיש, סאסא, טובא זנגריה, קריית שמונה וחצור. במחזור השלישי, המתחיל את לימודי שנה א' 36 תלמידים, המחזור השני המתחיל את לימודי שנה ב', מונה 35 תלמידים, ובמחזור הראשון המתחיל את שנת הלימודים השלישית בתכנית ומשלים את עבודת הגמר, לומדים 19 תלמידים.

המרצים והמנחים בתכנים הם מדענים, החוקרים בפקולטה בתחום הביו-רפואי.

התכנית הינה תלת שנתית ומטרותיה המרכזיות הן:

1. העשרה והעמקה של הידע המדעי, תוך שימת דגש על טיפוח הסקרנות ופיתוח מיומנויות חקר.
2. חיבור התלמידים לתחום הרפואה ולטכנולוגיה מתקדמת, ועידודם לבחור במגמה מדעית מורחבת לקראת הבגרות.
3. כתיבת עבודת חקר אקדמית, תוך קבלת הנחייה מקצועית ממדעני הפקולטה. עבודת החקר נבדקת ונבחנת, כמקצוע מורחב בתעודת הבגרות.
4. הגדלת מספר הלומדים במסלולי המחקר והגדלת מספר החוקרים יוצאי יישובי הפריפריה בישראל.
5. חשיפת התלמידים לאקדמיה והכנתם, כך שיוכלו להתקבל בעתיד ללימודי הנדסה, פיזיקה, ביולוגיה, כימיה, רפואה וכו' באוניברסיטאות.
6. מפגש בין תרבותי של המשתתפים בתכנית , חיבור והכרות מקרבת.

לדברי הרכז האקדמי של התכנית מטעם הפקולטה, דר' יפתח בר-ששת, במסגרת התכנית התלמידים נחשפים להתנסויות בתחום הרפואה והמחקר הרפואי, במגוון נושאים המזמנים חשיבה מדעית וחוויות הצלחה.  במהלך הפעילויות עוסקים  התלמידים  באופן מעשי בהפעלת ציוד רפואי מתקדם, בביצוע "פרוצדורות רפואיות", בשימוש בחומרים שאינם קיימים בבתי הספר, אלא רק במעבדות מתקדמות, שבמתחם הפקולטה לרפואה בצפת. בשנה הראשונה נלמדים נושאי מבוא מרכזיים, כשכל נושא מורכב מהרצאה ומהתנסות במעבדה: תחומי הלימוד הם: מיקרוביולוגיה, אנטומיה, פיזיולוגיה וסכרת. כל מפגש נפתח בפעילות חברתית מגבשת ומעצימה,  שמטרתה לפתח את תחושת המסוגלות האישית, עבודת צוות, התמודדות עם קונפליקטים, עמידה ביעדים ויצירת תמונת עתיד אקדמית.

מעת לעת מתקיימות הרצאות אורח, כדוגמת ההרצאות של ד"ר בוריס פיחטמן בנושא מיקרוסקופיה אלקטרונית, ושל ד"ר אוון אליוט  בנושא "בחירה חופשית- מבט אל המח" .

ביום שלישי השבוע, יט אב, 31 ליולי 2018, התכנסה מועצת הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי להיפרד מפרופ' רן טור-כספא, הדיקן המייסד של הפקולטה, ולבחור דיקן להמשך הדרך.

90 חברי המועצה – הרופאים, חברי הסגל הקליני הבכיר והמדענים, חברי הסגל האקדמי – התכנסו באודיטוריום ע"ש עזריאלי שבקמפוס הפקולטה בצפת, יחד עם נשיא האוניברסיטה פרופ' אריה צבן והרקטור פרופ' מרים פאוסט לאירוע המשמעותי בחירת הדיקן הממשיך.

בדברי הסיכום שלו, סקר פרופ' טור כספא את הישגי הפקולטה ב 7 השנים מאז היווסדה, את החזון שעמד בבסיס הקמתה ואת תהליך הגשמתו – חדשנות בחינוך הרפואי, יצירת תרבות אירגונית של עשיה, מסירות, שיתוף וחופש יצירה, הקמת מערך מחקר לתפארת, תכנית לתארים מתקדמים במחקר ביו-רפואי, שבה יש כבר עשרות בוגרים מצטיינים ומעבר לכל זה, תרומה משמעותית לקידום בתי החולים והרפואה בקהילה בגליל.

בתום דבריו של פרופ' טור-כספא עמדו כל חברי המועצה על רגליהם וכיבדוהו במחיאות כפיים ממושכות.

כשלב הכרחי במינויו של דיקן חדש, התקיים תהליך בחירה חשאי, בו השתתפו כל חברי המועצה. פרופ' קארל סקורצקי נבחר ברוב קולות חברי המועצה לכהן כדיקן הבא של הפקולטה לרפואה.

לפרופ' סקורצקי רקורד עשיר ומכובד ברמה הלאומית והבין-לאומית, הן כרופא והן כחוקר. הפרופסור הציג בפני המועצה את הישגיו בתחומי הרפואה והמחקר ואת חזונו להמשך פיתוח הפקולטה. ניתן להבין את החשיבות שרואה פרופ' סקורצקי בתפקיד הדיקן ובמשימתה של הפקולטה, בהחלטתו לעבור עם משפחתו לגור בצפת.

המועצה וסגל הפקולטה מברכים את פרופ' סקורצקי לרגל הצטרפותו למגשימי החזון של אוניברסיטת בר-אילן, ולקראת השליחות העומדת בפניו.