חדשות הפקולטה

הקמת המאגר במרכז רפואי צפון ובשיתוף הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי תתאפשר בזכות מענק שהתקבל מהרשות לחדשנות ע"ס 1.5 מליון ש"ח.

השבוע קיבלו במרכז רפואי צפון הודעה על זכייה במענק מהרשות לחדשנות על סך מיליון וחצי שקלים להקמת The Tzafon Data and Bio-Bank בשיתוף הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי של אוניברסיטת בר אילן. מדובר לא רק במאגר הביו בנק הראשון בצפון, אלא בהקמת מאגר ייחודי שישלב חיידקים נוסף לדגימות הביולוגיות.

המיזם מהווה חלק מתשתית האקדמיה, חדשנות ומחקר (AIR) של המרכז הרפואי צפון (פוריה) ויוקם פיזית במכון למחקר ביו-רפואי שמסונף לפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי של אוניברסיטת בר אילן. מאגר דגימות ביולוגיות מהווה כלי חדשני משמעותי המאפשר קידום מגוון רחב של מחקרים וקידום קשר בין התעשייה לעולם הרפואה. בנוסף, מאגרי דגימות ביולוגיות משמשים לפיתוח מסחרי של תרופות ומכשור רפואי בעיקר בעידן של רפואה מותאמת אישית.

על הובלת המענק אחראיים פרופ' אבי פרץ, מנהל מערך AIR (אקדמיה, חדשניות ומחקר) במרכז רפואי צפון, ד"ר הגר תדמור שתנהל את מאגר הדגימות וד"ר מאיה אזרד שתרכז את נושא מאגר החיידק.  פרופ' פרץ מסביר: "הקמת המאגר תהווה מקפצה אדירה בתשתית המחקרית בצפון מדינת ישראל והוא צפוי לשרת את המחקר והתעשייה בתחומים רפואיים  והפארא-רפואיים. מאגר הדגימות הייחודי יהווה תשתית לביצוע מחקרים מורכבים ופיתוח תעשייתי לזיהוי של עמידויות חיידקים לאנטיביוטיקה, סיווג זני חיידקים בשיטות מולקולריות, זיהוי ומדידה של גורמי אלימות בחיידקים כגון יצור טוקסינים, אינטראקציות חיידק-מאכסן ועוד."

בעשורים האחרונים, עם התקדמות ההבנה המדעית בנושאי רפואה, התחזקה ההכרה בחשיבות והפוטנציאל בקיום מאגרים מסוג זה ובהתאם לכך מוקמים מאגרים ביולוגיים בארץ ובעולם. במדינת ישראל פועלים כיום מספר מצומצם של מאגרי דאטה ודגימות ביולוגיות, רובם ממוקמים באזור המרכז.  מאגרים אלה משרתים את המוסדות האקדמיים והתעשייתיים בכלל הארץ דבר שמעמיד את האקדמיה והתעשייה הרפואית בצפון בעמדת נחיתות. בדיקת השוק הישראלי מעלה שבצפון הארץ פועלים מספר מרכזים אקדמיים וחברות תעשייתיות אך הם נאלצים לבסס את פעילותם על רכישת דגימות ממאגרים רחוקים. שהקמת מאגר דאטה דגימות ביולוגיות בפריפריה הצפונית תמלא חסר שכיום אין לו מענה.

"מדובר במענק יוקרתי מאוד שמאפשר למרכז הרפואי להקים את מאגר מתקדם שיאפשר תשתית לחוקרים בארץ ובעולם. הקמת התשתית למאגר גם תוביל לחיזוק צפון ישראל ותעשיית הביוטק והמחקר הביו-רפואי ותהיה מנוף למשיכת מחקרים לאזורינו" מוסיף פרופ' אבי פרץ.

ד"ר נועם יהודאי: "בזכות הקמת הביו בנק ושיתוף הפעולה של AIR עם אוניברסיטת בר אילן ועם הרשות לחדשנות, כעת תהיה לנו תשתית ובסיס לביצוע מחקרים מורכבים בעזרתם נוכל בעתיד להעניק את הטיפול המדויק ביותר לכל חולה באופן שמותאם לו אישית. המאגר ישמש כמנוף צמיחה לפריפריה בצפון הן בהקשר האקדמי והן במשיכת יזמים וחברות סטארט-אפ וביוטק ועידוד שיתופי פעולה ומחקרי דאטה עתידיים".

בתמונה:
יושבת - ד"ר הגר תדמור שתנהל את הביובנק, באמצע פרופ' אבי פרץ, משמאל עומדת ד"ר מאיה אזרד שתרכז את מאגר החיידקים.
קרדיט מרכז רפואי צפון

הישג חסר תקדים: ד"ר סיון שפיצר מהפקולטה לרפואה ושותפיה זכו במענק של 22 מיליון אירו!

ד"ר סיון שפיצר רשמה הישג יוצא דופן בזכייה בפעם הראשונה של אוניברסיטת בר-אילן במענק EU-IHI היוקרתי של האיחוד האירופי בסך 22 מיליון אירו (80 מיליון שקלים) . המענק נועד לפתח פלטפורמה חדשנית שתסייע בשיפור ההיענות לטיפול תרופתי עבור חולים במחלות קרדיו-מטבוליות כמו סוכרת, השמנת יתר ולחץ דם גבוה.
‏
CAREPATH מאגד חוקרים מ-6 מדינות אירופאיות, בשיתוף חברות פארמה מובילות כמו נובו נורדיסק ופייזר, וארגוני חולים. מטרתו היא לפתח ולהטמיע פלטפורמה מתקדמת לשיפור התמדה בטיפול התרופתי, באמצעות כלים דיגיטליים ואנלוגיים מותאמים אישית.

למה זה חשוב?

השמנת יתר, סוכרת ולחץ דם גבוה משפיעים על חייהם של מיליונים בעולם, אך אחד האתגרים המשמעותיים הוא התמדה בטיפול התרופתי. CAREPATH שואף לגשר על הפער הזה, לשפר את איכות הטיפול ולהעניק לחולים כלים מותאמים תרבותית ואישית.

ד"ר שפיצר: ״החזון של CAREPATH הוא לשלב מחקר מדעי, חדשנות טכנולוגית ושיתוף פעולה בינלאומי כדי לשפר את איכות חייהם של מיליוני אנשים ברחבי העולם."

פרופ' קרן אגאי שי היא חוקרת מובילה בפקולטה לרפואה בתחומי אפידמיולוגיה סביבתית, המתמקדת בקשר בין בריאות וסביבה.

היא בוגרת תואר ראשון ושני מהאוניברסיטה העברית ודוקטורט מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה בנושא מומים מולדים וזיהום אוויר בישראל.

את עבודת הפוסט דוקטורט עשתה בברצלונה, במרכז המחקר לאפידמיולוגיה סביבתית (CREAL) במוסד המוביל ISGlobal ואחר כך השלימה פוסט דוקטורט נוסף בארץ כחלק מתוכנית "ממשק", באוניברסיטת תל-אביב ומשרד הבריאות.

פרופ׳ אגאי שי עוסקת בעיקר במחקר בינתחומי בהערכת הקשרים וההשפעות על הבריאות של חשיפות סביבתיות מזיקות כגון זיהום אוויר וערכי קיצון של טמפרטורה, וכן של חשיפות מועילות כגון סביבה ירוקה וקירות ירוקים.

בנוסף, היא חוקרת מגמות בזמן ובמרחב של תחלואה, גישה המאפשרת לזהות מפגעים סביבתיים ומוקדים של אי-שוויון בבריאות האוכלוסייה.

במחקר חדשני שערכה, שמומן על ידי ISF, נחשף הקשר בין חשיפה לערכי קיצון בטמפרטורה במהלך ההיריון לסיכון ללידת תינוקות במשקל נמוך. הממצאים מדגישים את ההשלכות הבריאותיות של שינויי האקלים בישראל ובעולם. כמו כן, היא חקרה את הקשר בין סביבת מגורים ירוקה בתחילת ההיריון לרמות קורטיזול כרוניות, ומצאה עדויות להשפעה חיובית על בריאות הנשים.

במחקר מקיף נוסף שערכה, שכלל כמיליון תושבים, נמצא קשר בין מגורים באזור ירוק בתל אביב לסיכון נמוך יותר לחלות בסרטן, וכן תחלואה עודפת באזור מפרץ חיפה שאינה מוסברת בגורמים סוציו-דמוגרפיים. מחקר זה מספק תובנות קריטיות למדיניות בריאות וסביבה.

פועלה ארוך השנים והפורה של פרופ׳ אגאי שי כולל פרסום עשרות מחקרים ומאמרים אקדמיים, והיא משמשת דוגמא לעשייה אקדמית שלא נשארת במגדל השן- אלא מחוברת לעשייה ולשטח.

ב-8 דצמבר 2024 התקיים ביקור של ר' מוטי זוננפלד (משמאל) בפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי בצפת. ר' מוטי זוננפלד הוא מייסד קרן דניאלי ע"ש בתו דניאלי ז"ל שנהרגה בתאונת דרכים לפני כ-10 שנים. דניאלי זוננפלד ז"ל שירתה שנתיים משמעותיות במסגרת השירות לאומי כשאת הראשונה ביצעה במחלקה האונקולוגית בבית החולים לילדים ע"ש שניידר בפתח תקוה. בתום פגישה מרתקת עם דקנית הפקולטה פרופ' אורלי אבני, התקיים טקס חלוקת 10 מלגות לסטודנטים לרפואה. את הטקס הנחה ראש מנהל הפקולטה נועם דוד רשלבך. במהלכו, הכיר התורם את הסטודנטים והם הכירו אותו ואת פועלו האדיר שנפרש על פני עשרות רבות של פרויקטים פילנטרופיים. כל סטודנט קיבל תעודה ומלגה נאה.

כ-523 מיליון אנשים ברחבי העולם סבלו ממחלת לב וכלי דם (CVD), וכ-19 מיליון מקרי מוות יוחסו למחלות אלו (נכון לשנים אלו), מדובר בכ-32% מכלל מקרי המוות בעולם.

ברכות לד״ר ניר קוויט מהפקולטה על זכייתו במענק מחקר יוקרתי מרשות החדשנות, שמטרתו פיתוח טיפול חדשני למחלות לב. ד״ר קוויט, מומחה בעל שם בתחום פיתוח חומרים המעכבים תהליכים ביולוגיים באופן סלקטיבי, זכה במענק במסגרת קול קורא בתחום הבריאות והרפואה לשנת 2024.

המחקר של ד״ר קוויט זיהה מנגנון חדשני המשפיע על תהליך חלוקת המיטוכונדריה, המספקת אנרגיה לפעילות הלב במצב תקין ובמצבי לחץ. תגלית זו פותחת כיוונים חדשים לפיתוח טיפולים ייחודיים, שנועדו לשפר את תפקוד הלב ולמנוע התדרדרות נוספת במצבם של מטופלים.

הפרויקט שהציע ד״ר קוויט, בשיתוף עם פרופ׳ אריה לב גרוזמן מהמחלקה לכימיה, מתמקד בפיתוח תרפיה מבוססת פפטיד שנועדה להגן על רקמת הלב לאחר פגיעה בשריר הלב. המחקר מציע גישה חדשנית למניעת נזק לרקמת הלב.

מטרת המחקר היא לספק טיפול שיוכל לשמש כלי אפקטיבי במניעה ושיקום נזקי לב, ולהפחית את התמותה ממחלות לב וכלי דם חמורות.

הצעת המחקר של ד״ר קוויט נבחרה מתוך עשרות הצעות, וזיכתה אותו במענק בסך של מעל מיליון ש״ח!

ביום שישי האחרון נערך הכנס השנתי של החטיבה הישראלית למחקר דנטלי וקרניופציאלי (IADR) תחת הכותרת "מפגש הגליל״. הכנס, שהתקיים בפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב בשל המצב הביטחוני, עסק בנושאים כגון הנדסת רקמות, יישומי בינה מלאכותית, ביולוגיה חישובית בחקר המיקרוביום האוראלי, התמודדות עם סרטן ראש-צוואר, ואימונולוגיה של רקמות רכות וקשות בחלל הפה.

הכנס ריכז מעל 200 חוקרים, סטודנטים וקלינאים מכל רחבי הארץ, אשר הציגו מחקרים חדשניים ופורצי דרך בתחום הדנטלי והקרניופציאלי. דיקנית הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן, פרופ' אורלי אבני, נשאה דברים בכנס והדגישה את הצורך בשילוב בין מצוינות מחקרית בתחומי הפה, הפנים והלסתות לבין פיתוח טיפולים חדשניים שמטרתם לשפר את איכות החיים של המטופלים.

פרופ' סאמר סרוג'י, נשיא החטיבה הישראלית של ה-IADR, ראש ה-Galilee College of Dental Sciences  ומנהל תחום כירורגיית פה, פנים ולסתות במרכז הרפואי לגליל, ציין את הכנס כהצלחה מרשימה. הוא שיבח את הישגי הסטודנטים שהציגו בכנס וציין כי שניים מהם ייצגו את ישראל בכנס הבינלאומי שייערך בשנה הבאה בברצלונה.

ה-Galilee College of Dental Sciences, המסונף לאוניברסיטת בר-אילן, ביסס את מעמדו בשנים האחרונות כמוסד מחקרי מוביל בצפון, עם מסלולי התמחות ברפואת שיניים המוכרים על ידי המועצה המדעית של ההסתדרות לרפואת שיניים.

ה-IADR, ארגון בינלאומי יוקרתי המאחד מעל 10,000 חוקרים ברחבי העולם, ממשיך להוביל את תחום המחקר הדנטלי ולחזק את שיתופי הפעולה המדעיים בין קהילת החוקרים והקלינאים.

איך מכשירים רופאים מצוינים להיות מורים מעולים לרופאים הבאים?

הסטודנטים שלנו עוברים תהליך מעמיק של פיתוח מיומנויות תקשורת עם המטופלים, ביצוע ראיון רפואי, אופן ביצוע בדיקות גופניות, וחשיבה קלינית – עוד לפני שהם פוגשים מטופלים אמיתיים.

קורס היל”ה (הכשרה אינטגרטיבית לכישורים הקליניים), המועבר לסטודנטים בשנים השלישית והרביעית, מבטיח הכשרה בסביבה בטוחה ומבוקרת, המעניקה לסטודנטים בסיס איתן להתמודדות עם אתגרי הרפואה.

כדי להבטיח שהסטודנטים יקבלו את ההכשרה הטובה ביותר, קיימנו השבוע רטריט ייחודי למדריכי ורכזי קורס היל”ה, שמטרתו לחזק את יכולות ההדרכה שלהם לסטודנטים, להעמיק את הידע בחינוך רפואי ולגבש את צוות ההדרכה המוביל שלנו.

תודה לצוות המסור של 35 מדריכים ורכזים, שהם חלק מהחינוך הרפואי למצוינות. יחד נמשיך להכשיר את דור הרופאים הבא בגליל!

הסטודנטים של הפקולטה לרפואה עושים את ההבדל!

בימים מורכבים אלה, 13% מסטודנטיות וסטודנטים שלנו בפקולטה לרפואה משרתים כעת בשירות מילואים פעיל – נתון מרשים במיוחד, גבוה מהממוצע הכללי באוניברסיטת בר-אילן, שעומד על 9%.

המסירות שלהם, לא רק ללמידה אלא גם לתרומה לביטחון המדינה- ממלאת אותנו בגאווה!

בתמונות: יועד, הילה, נופר וחי שלנו

שני לובובסקי (25) עלתה מארה”ב, שיר קדוש (27) מכפר יונה, וביחד הם זוג כבר שש שנים. הם הכירו בצבא – הוא היה לוחם, והיא מדריכת חי”ר – והחיבור היה מיידי.

אחרי השחרור הם עוד הספיקו לטייל ביחד אבל היה ברור לשניהם: הם רוצים ללמוד רפואה - יחד.

הדרך לרפואה התחילה בתוכנית בינלאומית בצ’כיה, שם למדו שלוש שנים. “שיר חולם על כירורגיה, ואני עדיין מתלבטת,” מספרת שני. אבל אחרי אירועי ה-7 באוקטובר, לא היה להם ספק – הם חוזרים הביתה. בין לבין שיר גויס למילואים, והוא משרת לסירוגין עד היום.

היום הם סטודנטים בפקולטה לרפואה בצפת, בתוכנית התלת-שנתית לסטודנטים שהתחילו לימודי רפואה בחו”ל. לפני כשבועיים עברו לדירה בצפת.

״המעבר לצפת היה נכון עבורנו,” אומרת שני. “האזור מדהים, האווירה בפקולטה טובה ומשפחתית, וכיף ללמוד עם אנשים שמבינים את הדרך שעברנו.”

ומה הלאה? בקיץ הקרוב, אחרי שש שנים יחד, הם עומדים לצאת שוב לדרך חדשה – הפעם כזוג נשוי.

פרופ’ עמרי קורן , ראש המעבדה לחקר המיקרוביום בפקולטה לרפואה בגליל הוא אחד מהחוקרים המצוטטים ביותר בעולם, הישג יוצא דופן שמציב אותו בשורה הראשונה של המדע העולמי, זו השנה השביעית ברציפות.

הבחירה ברשימה היוקרתית כוללת חוקרים שמאמריהם המדעיים מדורגים באחזון העליון מבחינת מספר הציטוטים בתחומם ובשנת הפרסום שלהם, לפי מאגר המידע הבינלאומי Web of Science™. נתון זה משקף השפעה עצומה ורחבה בקהילה המדעית הבינלאומית.

רק 1 מתוך 1,000 חוקרים ברחבי העולם זוכה להיכנס לרשימה, מה שהופך את ההישג של פרופ’ קורן למרשים עוד יותר. הבחירה מתבססת לא רק על נתוני ציטוטים, אלא גם על הערכה איכותנית והכרה רחבה של הקהילה המדעית.

עד שנת 2040 מספר חולי הסוכרת בישראל יגיע לכמיליון איש, בהתאם להערכות מומחים.

התחלואה בסוכרת בגליל היא הגבוהה ביותר מבין המחוזות הגיאוגרפיים בארץ, ומחוז הצפון מוביל הן בשיעור התחלואה בסוכרת והן בשיעור ההפטירה כתוצאה מסיבוכי המחלה: 66 מקרי סוכרת לכל אלף איש.

מיזם ספֵרת הסוכרת בגליל ע"ש ראסל ברי, הפועל במסגרת הפקולטה לרפואה, הוא מודל פורץ דרך לצמצום הפערים בתחום זה.

מאז הקמתה לפני שלוש שנים, הספֵרה חוללה שינוי מהותי בבריאות הגליל, עם למעלה מ-60 פרויקטים, 30 מענקי מחקר לחוקרות וחוקרים בגליל, ו-23 רשויות עם 660,000 תושבים שהספירה עובדת מולן - במטרה לצמצם את פערי הבריאות ולהפחית את התחלואה בסוכרת והשמנה. המודל שפיתחה הספֵרה, הכולל גוף מדעי ותמיכה במחקר, מתמקד בצמצום פערים, כדי ליצור השפעה מתמשכת על בריאותם של התושבים בגליל.

בחודש המודעות לסוכרת, אנו בפקולטה לרפואה גאים להיות שותפים במאבק בסוכרת - למען עתיד בריא יותר לתושבי הצפון ולישראל כולה.

בתמונה: חנוכת ניידת הבדיקות של הספירה

צילום: ניר שמול

מצדיעים לד"ר אלון ברש, סרן במילואים, ראש תחום לימודי אנטומיה ומנהל המעבדה לאנתרופולוגיה ביולוגית בפקולטה, שזכה באות הצטיינות מיוחד מצה"ל על תרומתו המשמעותית במערך לאיתור נעדרים וזיהוי חללים.

מאז 7 באוקטובר 2023, ד"ר ברש משרת בתפקיד מורכב ורגיש, המשלב מקצועיות יוצאת דופן עם אחריות לאומית. במסגרת תפקידו, הוא מעורב בתהליכי זיהוי מורכבים באירועי רב-נפגעים ובמקרים מיוחדים, תוך יישום הידע הרב שצבר לאורך כ-25 שנות הוראה ומחקר בתחומי האנטומיה והאנתרופולוגיה.

הצטיינותו של ד"ר ברש משקפת את מחויבותו העמוקה ואת תרומתו המכרעת למדינה ולצה"ל, גם בתנאים המאתגרים ביותר.

בתמונה: ד"ר אלון ברש (במרכז) עם מפקדיו, במעמד קבלת האות

לרגל יום הסוכרת הבינלאומי שמציינים היום בכל העולם, הכירו את הגילויים החדשים בתחום הסוכרת בפקולטה.

לפני מספר חודשים פורסם מאמר על המחקר האחרון במעבדה לחקר רגנרציה וסוכרת, בראשותו של דר׳ רון פירן. במחקר שנערך עם דר׳ גל רכס, גילינו כיצד ניתן להגן על תאי בטא, שאחראים על ייצור אינסולין, ואף לעודד את התחדשותם.

המחקר בחן את תפקידו של הקולטן Par2 בהתפתחות סוכרת סוג 1 (סוכרת נעורים), מחלה אוטואימונית שבה תאי בטא בלבלב, המייצרים אינסולין, נהרסים על ידי מערכת החיסון. נמצא כי כשהקולטן פועל במערכת החיסון, הוא מאיץ את ההרס של תאי הבטא. לעומת זאת, כשהוא פעיל בתאי הבטא עצמם, הוא מגן עליהם מפני הרס ומעודד את התחדשותם.

ממצאים אלה מציעים גישה טיפולית חדשה לסוכרת סוג 1 – עיכוב פעילות הקולטן במערכת החיסון והפעלתו בתאי בטא. המחקר מסמן למעשה את הדרך לטיפולים מותאמים אישית למחלות אוטואימוניות.

המחקר נערך במימון ספירת הסוכרת בגליל ע"ש ראסל ברי הפועלת במסגרת הפקולטה לרפואה בצפת, שמטרתה לצמצם את התחלואה בסוכרת בצפון ובישראל בכלל.

הפקולטה לרפואה מחזקת את מחויבותה לפיתוח מקצועי והתפתחות אישית של הסטודנטים באמצעות יוזמות המגשרות בין הכשרה טכנית להצלחה מקצועית. בסמסטר הנוכחי אנחנו מציינים את השקתן של שתי יוזמות משמעותיות, שמטרתן להקנות לסטודנטים כלים חיוניים לקריירה אקדמית ומדעית מוצלחת.

קורס חדש, "כישורים מקצועיים: איך לנווט ולהצליח באקדמיה", בהובלת ד"ר לירון רוזנקרנץ, מתמקד בכישורים "רכים" הנחוצים להצלחה בעולם האקדמי – כישורים שלרוב אינם נלמדים באופן פורמלי. מתוך ניסיונה בקורסים דומים ב-MIT ובמכון ויצמן למדע, ד"ר רוזנקרנץ יוצרת סביבה תומכת ומזמינה שבה סטודנטים לתארים מתקדמים יעסקו בציפיות הבלתי כתובות של האקדמיה תוך מתן כלים פרקטיים לתקשורת מדעית אפקטיבית, נטוורקינג, מנהיגות ואיזון בין קריירה לחיים האישיים. בנוסף, הקורס עוסק בסוגיות יותר רגישות באקדמיה (ובכל קריירה שאפתנית) הקשורות לתסמונת המתחזה, ניהול קונפליקטים, שחיקה ועוד.

לצד ההכשרה המעשית, מרצה הפקולטה ד"ר ניר קוויט, חיבר את "המדריך השלם של הסטודנט למחקר מדעי״ (Routledge, 2024) , מפת דרכים מעמיקה לקריירה מדעית. הספר, המבוסס על ניסיון אקדמי עשיר, כולל נושאים מרכזיים כמו עיצוב מחקר, השגת מימון, ניהול מעבדה ופיתוח קריירה. המדריך מתמקד בנקודות קבלת החלטות קריטיות בקריירה המדעית ומספק הדרכה מעשית הן למסלולי קריירה מסורתיים והן למסלולים אלטרנטיביים במדע.

פרופ’ סאמר סרוג’י, מומחה לכירורגיית הפה והלסתות, בעל רקורד עשיר בתחום הרפואי והאקדמי. הוא סיים בהצטיינות את לימודי רפואת השיניים באוניברסיטה העברית, והתמחה בכירורגיית פה ולסת במרכז הרפואי רמב״ם.

סרוג’י ייסד את המחלקה לכירורגיית פה, פנים ולסתות ב המרכז הרפואי לגליל והקים בה מעבדות מתקדמות, כולל מעבדת הדפסה תלת-ממד ומעבדת הנדסת רקמות, המובילות בתחומן בישראל.

במהלך הקריירה פיתח סרוג’י שיטות חדשניות לשחזור רקמות ועצם. הוא עסק במחקר במסגרת הטכניון, ובשנת 2017 מונה לפרופסור חבר בפקולטה לרפואה בבר אילן.

הוא עוסק במחקר בתחום הנדסת רקמות ובמחקר קליני בתחום הכירורגיה המשחזרת וטראומה של הפנים.

פרופ׳ סרוג׳י פרסם מחקרים פורצי דרך בנושא התחדשות רקמות, כולל שילוב תאי גזע ופיגומים ננו-חומריים לריפוי עצם, וזכה להכרה עולמית בתור מומחה מוביל ומרצה מבוקש בכנסים בינלאומיים.

פרופ׳ סרוג’י הוביל שיתופי פעולה עם מוסדות מחקר בינלאומיים וייסד את קולג׳ הגליל לרפואת שיניים, השלישי בגודלו בישראל להתמחות ברפואת שיניים. על שמו רשומים פטנטים והוא זכה במענקי מחקר תחרותיים בסכום כולל של למעלה ממיליון דולר.

פרופ' סרוג'י מרצה לסטודנטים לרפואה במסגרת סבבים קליניים של מחלקת אאג ופה ולסת.

מחלקתו אף נבחרה למחלקה מצטיינת הוראה בשנת 2019 . הוא מלמד את קורס תלת מימד רפואי- מבוא להתחדשות רקמה והדפסת תלת מימד, שהינו קורס ייחודי במסגרת לימודי רפואה בארץ.