חדשות הפקולטה

ב-8 דצמבר 2024 התקיים ביקור של ר' מוטי זוננפלד (משמאל) בפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי בצפת. ר' מוטי זוננפלד הוא מייסד קרן דניאלי ע"ש בתו דניאלי ז"ל שנהרגה בתאונת דרכים לפני כ-10 שנים. דניאלי זוננפלד ז"ל סיימה שתי שנות שירות לאומי משמעותיות כשאת הראשונה ביצעה במחלקה האונקולוגית בבית החולים לילדים ע"ד שניידר בפתח תקוה. בתום פגישה מרתקת עם דקנית הפקולטה פרופ' אורלי אבני, התקיים טקס חלוקת 10 מלגות לסטודנטים לרפואה. את הטקס הנחה ראש מנהל הפקולטה נועם דוד רשלבך. במהלכו, הכיר התורם את הסטודנטים והם הכירו אותו ואת פועלו האדיר שנפרש על פני עשרות רבות של פרויקטים פילנטרופיים. כל סטודנט קיבל תעודה ומלגה נאה.

כ-523 מיליון אנשים ברחבי העולם סבלו ממחלת לב וכלי דם (CVD), וכ-19 מיליון מקרי מוות יוחסו למחלות אלו (נכון לשנים אלו), מדובר בכ-32% מכלל מקרי המוות בעולם.

ברכות לד״ר ניר קוויט מהפקולטה על זכייתו במענק מחקר יוקרתי מרשות החדשנות, שמטרתו פיתוח טיפול חדשני למחלות לב. ד״ר קוויט, מומחה בעל שם בתחום פיתוח חומרים המעכבים תהליכים ביולוגיים באופן סלקטיבי, זכה במענק במסגרת קול קורא בתחום הבריאות והרפואה לשנת 2024.

המחקר של ד״ר קוויט זיהה מנגנון חדשני המשפיע על תהליך חלוקת המיטוכונדריה, המספקת אנרגיה לפעילות הלב במצב תקין ובמצבי לחץ. תגלית זו פותחת כיוונים חדשים לפיתוח טיפולים ייחודיים, שנועדו לשפר את תפקוד הלב ולמנוע התדרדרות נוספת במצבם של מטופלים.

הפרויקט שהציע ד״ר קוויט, בשיתוף עם פרופ׳ אריה לב גרוזמן מהמחלקה לכימיה, מתמקד בפיתוח תרפיה מבוססת פפטיד שנועדה להגן על רקמת הלב לאחר פגיעה בשריר הלב. המחקר מציע גישה חדשנית למניעת נזק לרקמת הלב.

מטרת המחקר היא לספק טיפול שיוכל לשמש כלי אפקטיבי במניעה ושיקום נזקי לב, ולהפחית את התמותה ממחלות לב וכלי דם חמורות.

הצעת המחקר של ד״ר קוויט נבחרה מתוך עשרות הצעות, וזיכתה אותו במענק בסך של מעל מיליון ש״ח!

ביום שישי האחרון נערך הכנס השנתי של החטיבה הישראלית למחקר דנטלי וקרניופציאלי (IADR) תחת הכותרת "מפגש הגליל״. הכנס, שהתקיים בפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב בשל המצב הביטחוני, עסק בנושאים כגון הנדסת רקמות, יישומי בינה מלאכותית, ביולוגיה חישובית בחקר המיקרוביום האוראלי, התמודדות עם סרטן ראש-צוואר, ואימונולוגיה של רקמות רכות וקשות בחלל הפה.

הכנס ריכז מעל 200 חוקרים, סטודנטים וקלינאים מכל רחבי הארץ, אשר הציגו מחקרים חדשניים ופורצי דרך בתחום הדנטלי והקרניופציאלי. דיקנית הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן, פרופ' אורלי אבני, נשאה דברים בכנס והדגישה את הצורך בשילוב בין מצוינות מחקרית בתחומי הפה, הפנים והלסתות לבין פיתוח טיפולים חדשניים שמטרתם לשפר את איכות החיים של המטופלים.

פרופ' סאמר סרוג'י, נשיא החטיבה הישראלית של ה-IADR, ראש ה-Galilee College of Dental Sciences  ומנהל תחום כירורגיית פה, פנים ולסתות במרכז הרפואי לגליל, ציין את הכנס כהצלחה מרשימה. הוא שיבח את הישגי הסטודנטים שהציגו בכנס וציין כי שניים מהם ייצגו את ישראל בכנס הבינלאומי שייערך בשנה הבאה בברצלונה.

ה-Galilee College of Dental Sciences, המסונף לאוניברסיטת בר-אילן, ביסס את מעמדו בשנים האחרונות כמוסד מחקרי מוביל בצפון, עם מסלולי התמחות ברפואת שיניים המוכרים על ידי המועצה המדעית של ההסתדרות לרפואת שיניים.

ה-IADR, ארגון בינלאומי יוקרתי המאחד מעל 10,000 חוקרים ברחבי העולם, ממשיך להוביל את תחום המחקר הדנטלי ולחזק את שיתופי הפעולה המדעיים בין קהילת החוקרים והקלינאים.

איך מכשירים רופאים מצוינים להיות מורים מעולים לרופאים הבאים?

הסטודנטים שלנו עוברים תהליך מעמיק של פיתוח מיומנויות תקשורת עם המטופלים, ביצוע ראיון רפואי, אופן ביצוע בדיקות גופניות, וחשיבה קלינית – עוד לפני שהם פוגשים מטופלים אמיתיים.

קורס היל”ה (הכשרה אינטגרטיבית לכישורים הקליניים), המועבר לסטודנטים בשנים השלישית והרביעית, מבטיח הכשרה בסביבה בטוחה ומבוקרת, המעניקה לסטודנטים בסיס איתן להתמודדות עם אתגרי הרפואה.

כדי להבטיח שהסטודנטים יקבלו את ההכשרה הטובה ביותר, קיימנו השבוע רטריט ייחודי למדריכי ורכזי קורס היל”ה, שמטרתו לחזק את יכולות ההדרכה שלהם לסטודנטים, להעמיק את הידע בחינוך רפואי ולגבש את צוות ההדרכה המוביל שלנו.

תודה לצוות המסור של 35 מדריכים ורכזים, שהם חלק מהחינוך הרפואי למצוינות. יחד נמשיך להכשיר את דור הרופאים הבא בגליל!

הסטודנטים של הפקולטה לרפואה עושים את ההבדל!

בימים מורכבים אלה, 13% מסטודנטיות וסטודנטים שלנו בפקולטה לרפואה משרתים כעת בשירות מילואים פעיל – נתון מרשים במיוחד, גבוה מהממוצע הכללי באוניברסיטת בר-אילן, שעומד על 9%.

המסירות שלהם, לא רק ללמידה אלא גם לתרומה לביטחון המדינה- ממלאת אותנו בגאווה!

בתמונות: יועד, הילה, נופר וחי שלנו

שני לובובסקי (25) עלתה מארה”ב, שיר קדוש (27) מכפר יונה, וביחד הם זוג כבר שש שנים. הם הכירו בצבא – הוא היה לוחם, והיא מדריכת חי”ר – והחיבור היה מיידי.

אחרי השחרור הם עוד הספיקו לטייל ביחד אבל היה ברור לשניהם: הם רוצים ללמוד רפואה - יחד.

הדרך לרפואה התחילה בתוכנית בינלאומית בצ’כיה, שם למדו שלוש שנים. “שיר חולם על כירורגיה, ואני עדיין מתלבטת,” מספרת שני. אבל אחרי אירועי ה-7 באוקטובר, לא היה להם ספק – הם חוזרים הביתה. בין לבין שיר גויס למילואים, והוא משרת לסירוגין עד היום.

היום הם סטודנטים בפקולטה לרפואה בצפת, בתוכנית התלת-שנתית לסטודנטים שהתחילו לימודי רפואה בחו”ל. לפני כשבועיים עברו לדירה בצפת.

״המעבר לצפת היה נכון עבורנו,” אומרת שני. “האזור מדהים, האווירה בפקולטה טובה ומשפחתית, וכיף ללמוד עם אנשים שמבינים את הדרך שעברנו.”

ומה הלאה? בקיץ הקרוב, אחרי שש שנים יחד, הם עומדים לצאת שוב לדרך חדשה – הפעם כזוג נשוי.

פרופ’ עמרי קורן , ראש המעבדה לחקר מיקרוביום מהפקולטה לרפואה בגליל הוא אחד מהחוקרים המצוטטים ביותר בעולם, הישג יוצא דופן שמציב אותו בשורה הראשונה של המדע העולמי, זו השנה השביעית ברציפות.

הבחירה ברשימה היוקרתית כוללת חוקרים שמאמריהם המדעיים מדורגים ב-1% העליון מבחינת מספר הציטוטים בתחומם ובשנת הפרסום שלהם, לפי מאגר המידע הבינלאומי Web of Science™. נתון זה משקף השפעה עצומה ורחבה בקהילה המדעית הבינלאומית.

רק 1 מתוך 1,000 חוקרים ברחבי העולם זוכה להיכנס לרשימה, מה שהופך את ההישג של פרופ’ קורן למרשים עוד יותר. הבחירה מתבססת לא רק על נתוני ציטוטים, אלא גם על הערכה איכותנית והכרה רחבה של הקהילה המדעית.

עד שנת 2040 מספר חולי הסוכרת בישראל יגיע לכמיליון איש, בהתאם להערכות מומחים.

התחלואה בסוכרת בגליל היא הגבוהה ביותר מבין המחוזות הגיאוגרפיים, ומחוז הצפון מוביל גם בשיעור התחלואה בסוכרת והפטירה כתוצאה מסיבוכי המחלה: 66 מקרי סוכרת לכל אלף איש.

לרגל חודש המודעות לסוכרת, קבלו מידע על מהפכת הבריאות בגליל בתחום זה: מיזם ספֵרת הסוכרת בגליל ע"ש ראסל ברי, הפועל במסגרת הפקולטה לרפואה, הוא מודל פורץ דרך לצמצום הפערים בתחום זה.

מאז הקמתה לפני שלוש שנים, הספֵרה חוללה שינוי מהותי בבריאות הגליל, עם למעלה מ-60 פרויקטים, 30 מענקי מחקר לחוקרות וחוקרים בגליל, ו-23 רשויות עם 660,000 תושבים שהספירה עובדת מולן - במטרה לצמצם את פערי הבריאות ולהפחית את התחלואה בסוכרת והשמנה. המודל שפיתחה הספֵרה, הכולל גוף מדעי ותמיכה במחקר, מתמקד בצמצום פערים באזורים המורכבים ביותר, כדי ליצור השפעה מתמשכת על בריאותם של התושבים בגליל.

בחודש המודעות לסוכרת, אנו בפקולטה לרפואה גאים להיות שותפים במאבק בסוכרת - למען עתיד בריא יותר לתושבי הצפון ולישראל כולה.

בתמונה: חנוכת ניידת הבדיקות של הספירה

צילום: ניר שמול

מצדיעים לד"ר אלון ברש, סרן במילואים, ראש תחום לימודי אנטומיה ומנהל המעבדה לאנתרופולוגיה ביולוגית בפקולטה, שזכה באות הצטיינות מיוחד מצה"ל על תרומתו המשמעותית במערך לאיתור נעדרים וזיהוי חללים.

מאז 7 באוקטובר 2023, ד"ר ברש משרת בתפקיד מורכב ורגיש, המשלב מקצועיות יוצאת דופן עם אחריות לאומית. במסגרת תפקידו, הוא מעורב בתהליכי זיהוי מורכבים באירועי רב-נפגעים ובמקרים מיוחדים, תוך יישום הידע הרב שצבר לאורך כ-25 שנות הוראה ומחקר בתחומי האנטומיה והאנתרופולוגיה.

הצטיינותו של ד"ר ברש משקפת את מחויבותו העמוקה ואת תרומתו המכרעת למדינה ולצה"ל, גם בתנאים המאתגרים ביותר.

בתמונה: ד"ר אלון ברש (במרכז) עם מפקדיו, במעמד קבלת האות

לרגל יום הסוכרת הבינלאומי שמציינים היום בכל העולם, הכירו את הגילויים החדשים בתחום הסוכרת בפקולטה.

לפני מספר חודשים פורסם מאמר על המחקר האחרון במעבדה לחקר רגנרציה וסוכרת, בראשותו של דר׳ רון פירן. במחקר שנערך עם דר׳ גל רכס, גילינו כיצד ניתן להגן על תאי בטא, שאחראים על ייצור אינסולין, ואף לעודד את התחדשותם.

המחקר בחן את תפקידו של הקולטן Par2 בהתפתחות סוכרת סוג 1 (סוכרת נעורים), מחלה אוטואימונית שבה תאי בטא בלבלב, המייצרים אינסולין, נהרסים על ידי מערכת החיסון. נמצא כי כשהקולטן פועל במערכת החיסון, הוא מאיץ את ההרס של תאי הבטא. לעומת זאת, כשהוא פעיל בתאי הבטא עצמם, הוא מגן עליהם מפני הרס ומעודד את התחדשותם.

ממצאים אלה מציעים גישה טיפולית חדשה לסוכרת סוג 1 – עיכוב פעילות הקולטן במערכת החיסון והפעלתו בתאי בטא. המחקר מסמן למעשה את הדרך לטיפולים מותאמים אישית למחלות אוטואימוניות.

המחקר נערך במימון ספירת הסוכרת בגליל ע"ש ראסל ברי הפועלת במסגרת הפקולטה לרפואה בצפת, שמטרתה לצמצם את התחלואה בסוכרת בצפון ובישראל בכלל.

הפקולטה לרפואה מחזקת את מחויבותה לפיתוח מקצועי והתפתחות אישית של הסטודנטים באמצעות יוזמות המגשרות בין הכשרה טכנית להצלחה מקצועית. בסמסטר הנוכחי אנחנו מציינים את השקתן של שתי יוזמות משמעותיות, שמטרתן להקנות לסטודנטים כלים חיוניים לקריירה אקדמית ומדעית מוצלחת.

קורס חדש, "כישורים מקצועיים: איך לנווט ולהצליח באקדמיה", בהובלת ד"ר לירון רוזנקרנץ, מתמקד בכישורים "רכים" הנחוצים להצלחה בעולם האקדמי – כישורים שלרוב אינם נלמדים באופן פורמלי. מתוך ניסיונה בקורסים דומים ב-MIT ובמכון ויצמן למדע, ד"ר רוזנקרנץ יוצרת סביבה תומכת ומזמינה שבה סטודנטים לתארים מתקדמים יעסקו בציפיות הבלתי כתובות של האקדמיה תוך מתן כלים פרקטיים לתקשורת מדעית אפקטיבית, נטוורקינג, מנהיגות ואיזון בין קריירה לחיים האישיים. בנוסף, הקורס עוסק בסוגיות יותר רגישות באקדמיה (ובכל קריירה שאפתנית) הקשורות לתסמונת המתחזה, ניהול קונפליקטים, שחיקה ועוד.

לצד ההכשרה המעשית, מרצה הפקולטה ד"ר ניר קוויט, חיבר את "המדריך השלם של הסטודנט למחקר מדעי״ (Routledge, 2024) , מפת דרכים מעמיקה לקריירה מדעית. הספר, המבוסס על ניסיון אקדמי עשיר, כולל נושאים מרכזיים כמו עיצוב מחקר, השגת מימון, ניהול מעבדה ופיתוח קריירה. המדריך מתמקד בנקודות קבלת החלטות קריטיות בקריירה המדעית ומספק הדרכה מעשית הן למסלולי קריירה מסורתיים והן למסלולים אלטרנטיביים במדע.

פרופ’ סאמר סרוג’י, מומחה לכירורגיית הפה והלסתות, בעל רקורד עשיר בתחום הרפואי והאקדמי. הוא סיים בהצטיינות את לימודי רפואת השיניים באוניברסיטה העברית, והתמחה בכירורגיית פה ולסת במרכז הרפואי רמב״ם.

סרוג’י ייסד את המחלקה לכירורגיית פה, פנים ולסתות ב המרכז הרפואי לגליל והקים בה מעבדות מתקדמות, כולל מעבדת הדפסה תלת-ממד ומעבדת הנדסת רקמות, המובילות בתחומן בישראל.

במהלך הקריירה פיתח סרוג’י שיטות חדשניות לשחזור רקמות ועצם. הוא עסק במחקר במסגרת הטכניון, ובשנת 2017 מונה לפרופסור חבר בפקולטה לרפואה בבר אילן.

הוא עוסק במחקר בתחום הנדסת רקמות ובמחקר קליני בתחום הכירורגיה המשחזרת וטראומה של הפנים.

פרופ׳ סרוג׳י פרסם מחקרים פורצי דרך בנושא התחדשות רקמות, כולל שילוב תאי גזע ופיגומים ננו-חומריים לריפוי עצם, וזכה להכרה עולמית בתור מומחה מוביל ומרצה מבוקש בכנסים בינלאומיים.

פרופ׳ סרוג’י הוביל שיתופי פעולה עם מוסדות מחקר בינלאומיים וייסד את קולג׳ הגליל לרפואת שיניים, השלישי בגודלו בישראל להתמחות ברפואת שיניים. על שמו רשומים פטנטים והוא זכה במענקי מחקר תחרותיים בסכום כולל של למעלה ממיליון דולר.

פרופ' סרוג'י מרצה לסטודנטים לרפואה במסגרת סבבים קליניים של מחלקת אאג ופה ולסת.

מחלקתו אף נבחרה למחלקה מצטיינת הוראה בשנת 2019 . הוא מלמד את קורס תלת מימד רפואי- מבוא להתחדשות רקמה והדפסת תלת מימד, שהינו קורס ייחודי במסגרת לימודי רפואה בארץ.

ברכות לפרופ׳ אלכסנדר לרנר, שמקבל היום בבית הנשיא יצחק הרצוג את פרס שר העלייה והקליטה לעולים שתרמו תרומה משמעותית לחברה הישראלית ולמדינה.

פרופ’ אלכסנדר לרנר, הוא מומחה עולמי בתחום הטראומה האורתופדית של הגפיים.

הוא מכהן כפרופסור קליני מן המניין בפקולטה לרפואה בגליל ע”ש עזריאלי של אוניברסיטת בר-אילן, ומוכר בתרומתו כמרצה מצטיין לאורך שנים רבות גם בטכניון וגם באוניברסיטת בר-אילן.

בעבר פרופ’ לרנר ניהל את המחלקה האורטופדית במרכז הרפואי זיו, והוא ממשך לפעול בה כרופא בכיר, גם לאחר פרישתו הרשמית בשנת 2021.

פרופ’ לרנר נחשב לדמות מרכזית בעולם הכירורגיה האורתופדית בארץ וגם בעולם, במיוחד בטיפול בטראומות קשות של הגפיים. הוא מרצה ומעביר ידע בכנסים בינלאומיים ברחבי העולם, ופרסם יותר מ-80 מאמרים מדעיים. במסגרת מחקריו, פיתח שיטות חדשניות לטיפול בשברים מורכבים ולהצלת גפיים שנפגעו, ואף ערך ארבעה ספרי לימוד רפואיים. בעקבות תרומתו המיוחדת, הוא משמש כיועץ בתחום האורתופדיה לקרפ”ר צה”ל.

הדקנית, פרופ׳ אורלי אבני מספרת כי מאז פרוץ מלחמת “חרבות ברזל״ פועל פרופ’ לרנר בהתנדבות למען לוחמי צה״ל במטרה להציל גפיים שנפגעו קשות ולהימנע מקטיעות, להחזיר לחיילים את היכולת לעמוד על הרגליים ולהתחיל ללכת. זאת באמצעות ביצוע ניתוחים, טיפול כירורגי וייעוץ במרכזים רפואיים ברחבי הארץ, בהם המרכזים הרפואיים ברזילי, סורוקה, רמב”ם וזיו, ומסייע בכל דרך לטיפול בפציעות קשות של לוחמי צה״ל. הוא אף מקיים סמינרים ומייעץ טלפונית לרופאים שפונים אליו במקרים מורכבים. פרופ׳ אבני: ״אנחנו גאים במיוחד בפרופ׳ לרנר, מומחה בעל שם עולמי ומרצה מצטיין- שעשה רבות מאז תחילת המלחמה בטיפול בלוחמי צה״ל״.

בתמונה: פרופ' לרנר, יחד עם פרופ' אורלי אבני, דקאנית הפקולטה לרפואה, ופרופ' סלמאן זרקא, מנהל המרכז הרפואי זיו, במעמד קבלת הפרס בבית הנשיא.

ד"ר קרן אגאי-שי, מהפקולטה לרפואה בגליל של אוניברסיטת בר-אילן, הייתה אחת הדוברות המרכזיות בכנס של אפיק באקדמיה, שהתקיים ב-28 באוקטובר. ״אפיק באקדמיה-פורום הפרופסוריות באוניברסיטאות" הוקם במטרה להביא לשוויון במס' החוקרות בסגל האקדמי ובמספרן בתפקידי מפתח באוניברסיטאות המחקר בישראל.

ד"ר אגאי-שי המתמחה באפידמיולוגיה סביבתית, דיברה בהרצאתה על השפעות סביבתיות על בריאות האישה. בהרצאתה התמקדה ד"ר אגאי-שי בחשיפות ספציפיות לנשים ובהשפעה האפשרית שיכולה להיות להן על בריאותן והציגה את המידע על ההשפעה שיש לשינויי האקלים וזיהום האוויר על נשים.

נקודה מרכזית בהרצאתה עסקה בפערי הידע. "מחקרים רבים בתחום הרפואה בכלל ובאפידמיולוגיה סביבתית בפרט לא בוחנים את ההבדלים בין גברים ונשים. אנחנו עדיין לא יודעים מספיק על ההשפעות הסביבתיות השונות על נשים, ויש עוד הרבה מה לחקור בתחום הזה".

בהרצאה נסקרו הפערים הקיימים בתקצוב מחלות נשיות (שרוב החולים בהם נשים) בהשוואה למחלות גבריות וכן פערים בידע לגביי מחלות. "דיי מדהים בעיניי שרק ב-1993 יצאה הנחייה שנשים ומיעוטים חייבים להכלל במחקר קליני. מה שאומר שחלק מהתרופות ייצאו לשוק בלי שניסו אותן על נשים. בנוסף, נדהמתי לגלות שרק לפני 10 שנים ה-NIH הוציא  את ההנחיה המחייבת שבכל מחקר פרה-קליני, בבעלי חיים וברקמות יהיו דוגמאות זכריות ונקביות".   

פרופ' מיכאל אדלשטיין הוא מומחה בעל שם עולמי בתחום בריאות הציבור ואפידמיולוגיה של מחלות זיהומיות. את דרכו האקדמית החל בלימודי רפואה באוניברסיטת ברמינגהאם בבריטניה, אותם סיים בשנת 2006. לאחר מכן השלים תואר שני בבריאות הציבור ב-LSHTM בלונדון, והתמחות באפידמיולוגיה של מחלות זיהומיות ב-ECDC בשטוקהולם, שוודיה.

בין השנים 2016 ל-2020 היה אחד מהרופאים שהובילו את תוכנית החיסונים הלאומית של בריטניה, תוך שילוב מחקר תפעולי שמטרתו לייעל ולהנגיש את החיסונים לכלל האוכלוסיות.

עם עלייתו לארץ בשנת 2020, הצטרף לפקולטה לרפואה ע״ש עזריאלי בגליל.

פרופ׳ אדלשטיין פרסם עד כה מעל ל-100 מאמרים אקדמיים, ומשלב מחקר ומדיניות בעבודתו. הוא פועל בשיתוף עם משרדי בריאות בארץ ובעולם לקידום תוכניות חיסונים, ולהתמודדות עם אתגרי בריאות הציבור בעידן המידע השגוי והתנגדות לחיסונים.

במהלך מגפת הקורונה, הוא והצוות שלו היו בין הראשונים להוכיח את ההשפעה המגינה של חסינות היברידית ואת תועלת החיסונים נגד תסמיני COVID-19 ארוכי טווח.

מחקרו על COVID-19 מתמקד בהשפעת המגפה על הכלכלה, בריאות ואלרגיות הילדים, וניהול המשבר במערכת הבריאות בישראל.

מעבר למגפת קורונה, המחקר של פרופ׳ אדלשטיין גם מתמקד בקידום חיסונים וצמצום פערים בחיסון, בשימוש חדשני של נתוני בריאות וגם בשיטות איכותניות. בין היתר, הוא משתמש במודלים שמשלבים בינה מלאכותית ולמידת מכונה לחיזוי התפשטות מחלות זיהומיות.