פרופ' אורלי אבני

בקרת הביטוי הגנטי במערכת החיסון בבריאות ובחולי

מערכת החיסון מתמודדת עם הצורך הברור להבחין בין עצמי לזר, אך גם ההבחנה בין זר לזר היא הכרחית כדי לבחור באסטרטגית הפעולה המתאימה ביותר. לתאי T מסייעים; (CD4+);T Helpers(Th) תפקיד מפתח בהכוונת התגובה החיסונית. בעקבות המפגש הראשון עם האנטיגן, תא Th יכול להתמיין במספר מסלולים, כשכל בחירה כזו מלווה בהפרשת מערכת ציטוקינים אופיינית. ציטוקינים אלה יקבעו את אופי התגובה: האם היא תדוכא באיבה או לחילופין תוגבר? ואם כן, האם תופעלנה המערכות המתמחות לדוגמא בסילוק פרזיטים חוץ תאיים או בהרג תאים המודבקים בנגיף? בחירה לא מתאימה יכולה לגרום למחלות הנובעות מדלקות כרוניות, פעילות אוטואימונית ואלרגיה.

מכיוון שלציטוקינים המופרשים ע"י תאי Thהשפעה מכרעת על דרך הפעולה של מערכת החיסון, אנחנו חוקרים במעבדה את המנגנונים המבקרים את ביטויים. אנחנו מתעניינים בעיקר בבקרה האפיגנטית, המאפשרת לתאי Th  ממויינים לשמר את תבניות הביטוי שנקבעו לראשונה בעקבות המפגש עם האנטיגן גם בתאי זיכרון. יחד עם זאת, מעצם יכולתה להיות הפיכה, מאפשרת הבקרה האפיגנטית תיכנות מחודש של ביטוי הציטוקינים וגנים נוספים בסביבה פתוגנית משתנה. הסוגיה של בקרה אפיגנטית בתאים ממויינים היא רחבה ביותר והממצאים יכולים להיות מיושמים גם במערכות ביולוגיות אחרות כמו תאי גזע וסרטן. עבודות קודמות במעבדה חשפו פן פעולה לא ידוע של הבקרים האפיגנטיים, חלבוני הפוליקמב (polycomb) בתאי Th. הבנת הפעילות המורכבת של פקטורים מסוג זה יכולה לאפשר התערבות מושכלת בפעילות מערכת החיסון.

מערכת החיסון מתקשרת עם מערכות רבות בגוף, משפיעה עליהן ומושפעת מתפקודן. ההשפעה ההדדית של מערכת החיסון ומערכת העצבים מתועדת היטב, ואנחנו מעוניינים לחקור את משמעותה של התקשורת הזו ואת המנגנונים המאפשרים אותה.

המחקר במעבדה כרוך בשימוש בשיטות אימונולוגיות ומתחום הביולוגיה התאית והמולקולארית, והוא יתבצע בתאי אדם ובמודלים עכבריים.