הכר את החוקר: ד"ר יאיר דאון

אנחנו שמחים להכיר לכם את ד"ר יאיר דאון, חוקר חדש שהגיע לפקולטה רק לפני כמה חדשים. 

ד"ר דאון, ספר לנו קצת על עצמך.

נולדתי וגדלתי בתל-אביב והתחלתי את המסע האקדמי שלי באוניברסיטת תל-אביב, שם למדתי מתמטיקה וביולוגיה, בתקווה להיות וטרינר. כשוויתרתי על הכיוון הזה, המשכתי ללמוד במכון ויצמן למדע לתואר שני. אחר כך עברתי לניו יורק כדי להמשיך לדוקטורט במתמטיקה שימושית במכון קוראנט ( Courant Institute of Mathematical Sciences) שבאוניברסיטת ניו יורק (NYU). לאחר מכן ביליתי שישה חודשים בלה הוייה, קליפורניה, שם עבדתי במכון סקריפס לאוקיאנוגרפיה שבאוניברסיטת קליפורניה בסן-דייגו (UCSD). עם אפס ידע באוקיאנוגרפיה, המטרה שלי הייתה ללמוד ולעבוד עם ג'ורג סוגיהארה --- אקולוג מתמטי בעל שם עולמי. אחר כך חזרתי לארץ, ועבדתי בסטארטאפ במשך שנתיים. כשהבנתי שהשיטות והשאלות שריתקו אותי בעולם האקולוגיה המתמטית מרתקות עוד יותר בתחום האפידמיולוגיה של מחלות זיהומיות, התחלתי פוסט דוקטורט אצל ד"ר אורי אובולסקי ופרופ' עמית הופרט באוניברסיטת תל אביב. לאחר שנתיים הוצעה לי משרה בפקולטה לרפואה בעזריאלי באוניברסיטת בר-אילן, ומיד קיבלתי את ההצעה.
בזמני הפנוי, אני נהנה לקפל בגדים בזמן שאנשים עדיין בתוכם (תחביב המכונה גם ג'יו-ג'יטסו ברזילאי), לנגן בבנג'ו ולקחת את כלבתי האהובה כרמלה לשחק עם חבריה הכלבים. אבל הכי חשוב - אני נהנה ומוקיר כל רגע שאני זוכה לבלות עם התינוקת שלי ואמה המדהימה.

ספר לנו על החיים האקדמיים שלך.

אני מתעניין בעיקר בדינמיקה המורכבת של מערכות המערבות מחלות זיהומיות, ומהשלכותיה על בלימת התפשטותן. לפעמים אני נותן לנתונים לדבר בעד עצמם ולפעמים אני כופה הנחות על מבנה המערכת. לפעמים אני שואל שאלות בסיסיות כמו "איך אני יודע מה גורם למה?" ולפעמים אני שואף ליצור כלים שיהיו ישימים באופן מיידי, כמו עבודתי על הסיכון להתפשטות מגפות מאזורים מסויימים.

למשל, לאחרונה עמיתיי ואני הצלחנו לענות על שאלה יסודית באפידמיולוגיה: כיצד נוכל לזהות קשרים "סיבתיים" בין התפשטות פתוגנים, כאשר הפתוגנים הללו מסונכרנים לגורם סביבתי כלשהו? למשל - האם נוכל להסיק איזה זן של שפעת מייצר חסינות לזן אחר, למרות שהתפרצויותם נקבעות על ידי שינויי העונות? הגישה שלנו גנרית ואינה תלויית מודל: אנו משווים מדד של מורכבות בין השלדים הדטרמיניסטיים של המערכות, ומסיקים את הכיוון הסיבתי האמיתי באמצעות השוואה: סיבה תהיה באופן כללי פחות מורכבת מהתוצאה שלה.

במהלך התפרצות מגפת הקורונה, התחלתי להתעניין בשיפור העלות והאמינות של בדיקות אבחון באמצעות אסטרטגיות איגום אופטימליות. כיום אני משתף פעולה עם פרופ' אבי פרץ מהמרכז הרפואי צפון, במטרה להוזיל עלויות ולשפר את הדיוק של בדיקות לזיהוי זיהומים המועברים באמצעות מגע מיני.

מה היית מקווה לתרום לעולם המדע והמחקר?

המטרה שלי היא לתת לאפידמיולוגים כלים חדשניים לפענוח ועיכוב התפשטות של מחלות זיהומיות.

למה בחרת בפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי?

ממש רציתי לחיות במקום שקט. כולם בפקולטה היו מאוד נחמדים והרגשתי שיכולים להיות לי כמה שיתופי פעולה מעניינים באמת.

מה אתה אוהב בצפון?

הכל! כמי שגר בערים כמו תל אביב וניו יורק אני מאוד מעריך את שפע השמש והטבע כאן.

מה עוד?

אם אתם מתעניינים במחקר, יש לי מספר פרויקטים מרתקים לתלמידים בעלי נטייה מתמטית. אני מגייס דוקטורנט שיחקור את יחסי הגומלין בין פתוגנים להפצת (מיס-)אינפורמציה, בשיתוף פעולה עם פרופ' מיכאל אדלשטיין מהפקולטה. פרופ' עידו בירתי מהמרכז הרפואי צפון ואני מגייסים דוקטורנט לזיהוי הפרעות קצב לב על ידי שימוש בתאוריה של "מעברי פאזה"; מעבר פאזה הוא שינוי איכותי בהתנהגות של מערכת, בדומה להפיכת קרח למים נוזליים. בנוסף, אני מגייס דוקטורנט כדי לזהות קישוריות בין אזורים על סמך נתונים של שכיחות שפעת; שפעת כל כך נפוצה שהיא יכולה לתת לנו הבנה עמוקה לגבי האופן שבו פתוגנים באמת מתפשטים בין שכבות שונות של אוכלוסייה.