הכר את החוקר\ת: ד"ר לימור מעודד דנון
אנחנו שמחים להכיר לכם ולכן את ד"ר לימור מעודד דנון, חוקרת שהצטרפה לפקולטה בשנת 2020.
ד"ר מעודד דנון, ספרי לנו בבקשה קצת על עצמך.
נולדתי וגדלתי בדימונה בשנות ה- 80, בשכונת "ניצחון" (כן, זה השם) מול התחנה המרכזית. זוהי שכונה שהייתה עבורי מרחב של חופש, יצירה ומשחק, היא הייתה שוקקת בילדים ומבוגרים שנפגשים ומשחקים ביחד. הייתי מאוד ספורטיבית ולעיתים היו טועים בי (את בן או בת?), אבל התנועתיות ואתגרי הגוף היו משמעותיים עבורי ולכן בכל פעם שיצרו הבחנות בין בנים לבנות זה הכעיס אותי. עם הזמן אנשים יקרים עזבו את השכונה ולבסוף גם אנחנו. כשביקרתי לאחרונה בשכונה כאב לי מאוד לראות את ההזנחה של המקום, כאילו הזמן עצר שם מלכת ונשאבה משם תחושת החיוּת.
בגיל ההתבגרות חלמתי לעבוד ב- MTV וליצור תוכניות מוסיקה, אך כשהייתי בשנה השנייה של לימודי התואר השני בתקשורת, באוניברסיטת בן גוריון, החלום השתנה. זה קרה כשהגיע להרצות בסמינר המחלקתי פרופ' אורי רם. הוקסמתי מאופן החשיבה הביקורתית שלו, מהדרך שבה הוא מנתח את ה-"מובן מאליו" של המדע, של החברה ופשוט החלטתי ללכת בעקבותיו, מילולית. רדפתי אחריו למעלית ושאלתי מה צריך לעשות כדי ללמוד אצלו במחלקה.
נושא המחקר המרכזי שלי הוא סוציולוגיה של "התפתחות מינית שונה" ( אינטרסקסואליוּת, different of sex development, Variation of sex characteristics). על פניו זה נראה תחום שולי, נקודתי שעוסק במצבים גופניים בהם המין הביולוגי הוא לא טיפוסי, אך למעשה תחום זה הוא אינסופי. הוא כולל בתוכו את הסוציולוגיה של גוף, של מגדר, סוציולוגיה רפואית, סוציולוגיה של הידע וכל אחד מתחומים אלו נוגעים בכל תחום של החיים החברתיים. אינטרסקסואליוּת מגלמת את המתח בין גבולות הידע הביולוגי-הרפואי לבין הגוף האנושי; היא משקפת את המאפיינים והסוגיות של התרבות הרפואית הדומיננטית; לחקור אינטרסקסואליות משמע ללמוד על מערכות יחסים בין הורים לילדים, בין רופאים למטופלים, בין א.נשים לגופם, בין גוף למגדר; בין טכנולוגיה לגוף, בין פוריות להורות; בין זמן לגוף ועוד.
אחד מהמחקרים שלי בימים אלו עוסק במסע הפוריות של א.נשים עם התפתחות מינית שונה והמשמעות של להיות הורים becoming parents עבורם. נושא זה התפתח מתוך המחקרים הקודמים שערכתי שמראים את הכמיהה לפוריות והורות, את הקושי של אנשים עם התפתחות מינית שונה ליצור מערכת יחסים אינטימית ואת הקשרים המורכבים והמתוחים בינם לבין הוריהם בגלל קבלת ההחלטות שנעשתה בילדותם, ביחס לגופם (התערבות כירורגית, הורמונאלית, הסתרת מידע). המחקר בוחן את המשמעות של הורות ואת המחירים הגופניים, חברתיים, אישיים שא.נשים במקומות שונים בעולם עוברים במסעות הפריון שלהם ובמסע להורות חברתית. למשל, אני עוקבת אחר נשים שנולדו ללא רחם ומחכות לעבור השתלת רחם בישראל ובעולם או שעברו השתלת רחם ומנסות להרות. אני פוגשת א.נשים שנולדו עם מגוון התפתחויות מיניות אשר נאבקו להפוך להורים בדרכים שונות למרות שסביבתם לא האמינה שהם יהיו הורים.