נוגדנים שחושפים את נקודת התורפה של הווירוס: מנגנון ניטרול חדש נגד SARS‑CoV‑2

מחקר חדש שפורסם ב־PNAS חושף מנגנון מפתיע שעשוי לשנות את החשיבה באשר לדרך שבה מערכת החיסון נלחמת בנגיף SARS-CoV-2, ואולי גם בווירוסים עתידיים. את המחקר הובילה אאקנקשה האריט, דוקטורנטית בהנחייתו של פרופ׳ משה דסאו, ראש המעבדה לביולוגיה מבנית של מחלות מדבקות, בשיתוף פעולה עם המעבדה של פרופ׳ מיטל גל-תנעמי ופרופ׳ נטלי פרוינד מאוניברסיטת תל אביב – שיתוף פעולה שמביא זווית חדשנית לעולם האימונולוגיה המבנית.
החוקרים זיהו מנגנון ניטרול חדש של נוגדנים מונוקלונליים, שבודדו מחולים שהחלימו, אשר מזהים “אפיטופים חבויים” (cryptic epitopes) על חלבון הספייק של הנגיף – אזורים שבדרך כלל אינם נגישים למערכת החיסון. החידוש נובע מכך שהנוגדנים הללו לא רק חוסמים את הנגיף, אלא אף גורמים להתפרקות מוקדמת של חלבון הספייק, הנמצא על פני מעטפת הנגיף ואחראי על כניסתו לתא המאכסן. באמצעות פגיעה ביציבות קומפלקס הספייק, הנוגדנים גורמים לנשירה מוקדמת של תת היחידה S1 – מהלך המשבית את יכולתו של הווירוס להיכנס לתאים. זהו מנגנון פעולה חכם במיוחד, שמציע לא רק הגנה אלא ניטרול אקטיבי.
המשמעות רחבה בהרבה מ־SARS-CoV-2. האפיטופים שהתגלו הם שמורים אבולוציונית (evolutionarily conserved), כלומר כמעט ואינם משתנים בין וריאנטים, מה שהופך אותם ליעד אידיאלי לפיתוח נוגדנים “אוניברסליים” וחיסונים עמידים למוטציות.
זהו צעד משמעותי לעבר דור חדש של טיפולים – כאלה שאינם רודפים אחרי הווריאנט הבא, אלא מקדימים אותו.