לחשוף את המנגנונים הנסתרים של זאבת נוירופסיכיאטרית

פרופ' חיים פוטרמן, מהפקולטה לרפואה בגליל על שם עזריאלי באוניברסיטת בר-אילן ומנהל מכון המחקר במרכז הרפואי גליל, הוא חוקר מוביל בתחום האימונולוגיה של מחלות אוטואימוניות, המתמקד בפענוח המנגנונים המביאים לפגיעה במערכת העצבים המרכזית בזאבת אדמנתית נפוצה (SLE). סקירה עדכנית של המחקר העולמי בתחום הזאבת הנוירופסיכיאטרית הציבה אותו בין החוקרים הבולטים והמשפיעים ביותר בתחום, ואף דירגה אותו במקום הראשון במספר הפרסומים לאורך שני העשורים האחרונים. מחקריו, שנצברו על פני שנים של עשייה מדעית באוניברסיטת בר-אילן ובבית הספר לרפואה של אלברט איינשטיין בניו יורק, עוסקים בזיהוי התהליכים שבאמצעותם מערכת החיסון חוצה את מחסומי המוח, מפעילה תאי חיסון ותאי גלייה, ופוגעת בתפקוד העצבי – תוך שילוב מודלים מתקדמים של מחלה, טכנולוגיות מולקולריות חדשניות , ודימות ברזולוציה גבוהה.

מחקריו תרמו להבנה כי הפגיעה המוחית בזאבת אינה נובעת רק מנוגדנים עצמיים, אלא גם משיבוש של התקשורת בין מערכת החיסון למוח. מעבדתו הראתה, למשל, כי מחסום הדם-נוזל השדרה במקלעת הדמים (choroid plexus) הופך לזירת מפגש: תאי T ותאי B חודרים אליו, משגשגים באתר, ואף יוצרים בו מבנים לימפואידים שלישוניים – תופעה שאותרה גם בבדיקות רקמה של חולי זאבת עם מעורבות נוירופסיכיאטרית. בנוסף, זיהתה המעבדה את תפקידם המרכזי של מתווכים דלקתיים כגון IL-6 ו-LCN2 בהתפתחות הליקויים הקוגניטיביים וההתנהגותיים במודלים של המחלה, ואת מסלול TWEAK/Fn14 ככוח מניע נוסף בתהליך. עבודות אחרונות מהמעבדה מראות גם כיצד IL-6 פוגע בתפקוד הפינוי התקין של מחסום הדם-נוזל השדרה, ובכך מציעות כיוון חדש להבנת ההצטברות של חומרים רעילים למוח בזאבת.

באמצעות שילוב מחקר אימונולוגי בסיסי במעבדה יחד עם מחקר תרגומי ויישומי בחולי זאבת, ובשיתוף פעולה הדוק עם חוקרים בארץ ובעולם, שואף צוות המעבדה לזהות מטרות טיפול חדשות ולפתח גישות שימנעו או יבלמו את הפגיעה הנוירולוגית בזאבת. חזון המעבדה הוא להפוך תובנות בסיסיות באימונולוגיה של המוח לטיפולים מדויקים ומותאמים אישית שישפרו את איכות חייהם של חולי זאבת בארץ וברחבי העולם.