לזכרו: ד"ר אמיר קופרמן

הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי אבלה על לכתו בטרם עת של חבר סגל אקדמי יקר מאוד, ד"ר אמיר קופרמן ז"ל.

בדף הפייסבוק אר"מ (ארגון רופאי המדינה) פורסמו הדברים הבאים, אשר כתבו חבריו  של ד"ר קופרמן, רופאי אגף הילדים במרכז הרפואי לגליל בנהריה:

אמיר נולד בשנת 1966 בפתח תקווה. לאחר השירות הצבאי השלים תואר ד"ר לרפואה באוניברסיטת תל אביב. לאחר סיום לימודיו התמחה ברפואת ילדים במרכז הרפואי אדית וולפסון ולאחר מכן המשיך להתמחות על בהמטואונקולוגיה ילדים בבית החולים לילדים שניידר.

אמיר נישא להילה, וביחד בנו את ביתם בקיבוץ אילון בצפון. בשנת 2005 החל את עבודתו במרכז הרפואי לגליל כרופא בכיר במחלקת ילדים ובמקביל הקים את השירות להמטואונקלוגיה ילדים ומערך הטיפול בהפרעות קרישה. אמיר התבלט בתור רופא מסור, שקדן וסקרן אשר הקדיש ממרצו לתחום המחקר והלימוד אותו מאד אהב.

אמיר היה מורה מצטיין לדורות רבים של מתמחים וסטודנטים במרכז הרפואי ובפקולטה לרפואה של בר אילן בצפת. הוא היה מורה ברמ"ח איבריו וקיבל הערכה ותעודת מרצה מצטיין בקורסים בתחומים שונים כמו: אנטומיה, פיזיולוגיה פרמקולוגיה, מחלות זיהומיות, גנטיקה, מבוא לרפואה קלינית ורפואת ילדים- ביטוי להתעניינותו הרחבה והשקעתו המרובה בהקניית ידע לדורות של מתמחים וסטודנטים.

ממש בימים אלו אמור היה לקבל תואר פרופסור, תואר אותו השיג לאחר מאמץ ועבודה רבים מאוד והיה ראוי ביותר לקבלו.

אמיר היה קודם כל איש משפחה ולאחר מכן רופא. מטופליו הרבים, חולי התלסמיה וחולים עם מגוון מחלות המטולוגיות כרוניות, ראו בו כתובת תמידית לפתרון הבעיות והוא היה עבורם מעין אבא-רופא.

אמיר היה רופא אנושי ומסור לילדים הרבים שבהם טיפל ויועץ זמין לרופאים רבים באזור הגליל.

אמיר היה איש משפחה, בעל אוהב ואב מסור וגאה לילדיו. לאמיר ואשתו היו תוכניות רבות לעתיד אך באופן פתאומי בחודש ינואר השנה חלה התדרדרות פתאומית במצבו ולאחר בירור קצר קיבלו הוא ומשפחתו את הבשורה המרה כי אמיר סובל מגידול אשר אין לנצחו.

אמיר ומשפחתו לא היו מוכנים לוותר וניסו כל נשק אפשרי על מנת להילחם בגידול עד השניה האחרונה. וזו הייתה דרכו של אמיר גם בטיפול בחוליו. תמיד חיפש פיתרון ואף האמין "בניסים" .

רצונו של אמיר לחזור למשפחתו ועבודתו אותם כל כך אהב, לחזור ללמד רופאים צעירים ולהרגיש נחוץ לחוליו דחף אותו קדימה ושוב ושוב אמיר הדגיש זאת בפני חבריו. היה זה רגע אחד קטן של אור בתקופה קשה כאשר אמיר הצליח למרות הטיפולים להגיע לטקס מרצה מצטיין בבית החולים, רגע שהצית תקווה בלב כולם והתרגשות רבה.

אמיר, חיינו הם קצרים ושבירים והגידול לא הרפה. ביום שישי, ה-8 ביולי 2022, לאחר מספר ימים של הידרדרות רפואית לקחו השרפים של מעלה את נשמתו של אמיר והחזירוה לבורא.

נזכור את אמיר כבן, בעל ואב מסור ואוהב וכרופא אנושי ושקדן עם רצון להתקדם ולקדם את תחום ההמטולוגיה לילדים בגליל.

לכתו של אמיר מאיתנו ממש בטרם עת, מהווה אבידה קשה לכולנו. אך זיכרון מעשיו, דאגתו והישגיו בתחום ההמטולוגי ילוו אותנו בהמשך דרכנו. החזון שלו כי ניתן להעניק רפואה טובה ומקצועית בגליל ימשיך להיות נר לרגלינו.

יהי זכרו ברוך.