ד"ר מיטל נוריאל אוחיון

איפה עשית את הדוקטורט, ובמה עסקת?

את הדוקטורט עשיתי בפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי של אוניברסיטת בר־אילן, בהנחיית פרופ׳ עמרי קורן. חקרתי את הקשר בין חיידקי המעי לגוף, ובפרט איך השינויים ההורמונליים בהיריון משפיעים על הרכב חיידקי המעי. באחד המחקרים מצאנו שלפרוגסטרון, הורמון מרכזי בהיריון, יש השפעה על הרכב חיידקי המעי בסוף ההיריון, ובפרט על השיעור היחסי של חיידקים מקבוצת הביפידובקטריה. המחקר התפרסם בכתב העת cell reports. 

לפני הדוקטורט השלמתי תואר ראשון בביוטכנולוגיה ומדעי הסביבה בתל-חי, אוניברסיטת קריית שמונה בגליל ותואר שני במדעי הצמח באוניברסיטה העברית. את הדוקטורט סיימתי ב־2020, ואחריו המשכתי לפוסט־דוקטורט קצר בפקולטה, שבו עסקתי בקשר בין המיקרוביום לסוכרת היריון. משם עברתי לנהל את המעבדה של פרופ׳ שי בל בפקולטה.

מה הכי זכור לך מהשנים בפקולטה, ומה לקחת משם הלאה?

הפקולטה הייתה עבורי בית, ואני זוכרת את שנות הדוקטורט כתקופה שנהניתי בה מאוד. למדתי הרבה מהאנשים סביבי, בשיחות ובהתייעצויות היומיומיות וגם בעבודה המשותפת במעבדה. כשהיה צורך בעוד זוג ידיים בסוף ניסוי ארוך, תמיד היו מי שנרתמו לעזור. כשרציתי ללמוד שיטה חדשה, יכולתי לפנות לעמיתים ולראשי קבוצות מחקר גם מחוץ למעבדה שלי, והם הקדישו מזמנם כדי ללמד אותי. הנכונות הזאת לעזור ולחלוק ידע היא אחד הדברים שאני מעריכה במיוחד כשאני מסתכלת לאחור על התקופה הזו.

לעמרי היה חלק גדול בחוויה הזאת. הוא פרגן לי ועודד אותי ללמוד גם מעבר למה שנדרש למחקר שלי. במהלך הדוקטורט הוא אף שלח אותי להשתתף בקורס בארצות הברית שתרם רבות ליכולות שלי בדוקטורט. במעבדה הוא נתן לי את החופש לתכנן ניסויים בעצמי, להציע כיוונים חדשים ולבדוק אותם. ידעתי שאפשר לבוא אליו ולחשוב יחד כשנתקלתי בקושי, והרגשתי שהוא סומך עליי להוביל את המחקר שלי. האמון הזה נתן לי הרבה ביטחון. בהמשך, כשניהלתי צוות מו״פ בתעשייה, שאבתי השראה מהדרך שבה עמרי ושי הובילו את המעבדות שלהם. היה לי חשוב שהאנשים בצוות ירגישו שאני סומכת עליהם ושיש להם חופש לנסות רעיונות משלהם.

איך הגעת מהאקדמיה לתעשייה, ומה גרם לך ללמוד מנהל עסקים?

אחרי שניהלתי את המעבדה של שי, הצטרפתי ב־2021 ל־ProFuse Technology, סטארט־אפ ביוטכנולוגי שיצא ממכון וייצמן המתמחה בבניית רקמת שריר (לתעשיית הבשר המתורבת ולפיתוח תרופות למחלות שריר), כעובדת הראשונה של החברה. התחלתי כמנהלת המחקר והפיתוח ובהמשך מוניתי לסמנכ״לית המו״פ. הקמתי את המעבדה, גייסתי ובניתי את צוות המחקר והובלתי פיתוח של טכנולוגיות לגידול תאי שריר ולהאצת ההתמיינות שלהם. ניהלתי תוכניות פיתוח, עבדתי עם שותפים בארץ ובחו״ל והייתי מעורבת בעבודה מול גופים מממנים. בתפקיד הסמנכ״לית נחשפתי לשפה עסקית שהייתה חדשה לי. לצד השאלה אם הטכנולוגיה עובדת, מצאתי את עצמי בשיחות על מה הלקוח צריך, כמה יעלה לייצר את המוצר, במה נכון להשקיע עכשיו ומה משקיעים ירצו לראות. גיליתי שהשאלות האלה ממש מעניינות אותי ורציתי להבין איך מקבלים החלטות כאלה. זה מה שהוביל אותי ללמוד לתואר שני במנהל עסקים (MBA) בטכניון, בהתמחות ביזמות וחדשנות. את התואר סיימתי ב־2026.

איפה את נמצאת היום?

כיום אני מובילה את תוכניות ההאצה בתחומי הביו־קונברג׳נס והשבבים ב-Road2 Innovation, מרכז חדשנות בצפון בבעלות מט״י חיפה ו-NVIDIA, שם אני מלווה סטארט־אפים ויזמים שמפתחים טכנולוגיות בתחומי הביו, הרפואה, האגריפודטק, הבינה המלאכותית, אנרגיה ותעשייה מתקדמת, משלב הרעיון ועד לבחינת הטכנולוגיה עם לקוחות ושותפים עסקיים. בתוכנית הביו־קונברג׳נס של רשות החדשנות, אני מלווה יזמות ויזמים בשלבים מוקדמים. אנחנו מגדירים יחד מה המיזם צריך להוכיח בשלב הבא, ואני מלווה את הצוותים, בין היתר, בהגשת בקשות למענקים של רשות החדשנות, בהכנה לפגישות עם משקיעים ועוד. אנחנו גם מחברים את הצוות למנטורים, למומחים ולשותפים עסקיים. לפעמים החיבור הוא למעבדה, לבית חולים או לחברה תעשייתית שאיתם אפשר לבצע הוכחת היתכנות (PoC). במקרים אחרים אנחנו מחברים את הצוות ללקוחות פוטנציאליים כדי להבין מה הם צריכים ואיך הפתרון יכול להשתלב בעבודה שלהם. זה אחד החלקים שאני הכי אוהבת בתפקיד, כי אני יכולה להביא לאותה שיחה גם את הניסיון שלי כחוקרת, את מה שלמדתי על פיתוח מוצר בתעשייה ואת הידע בביזנס. 

במקביל אני עובדת כיועצת עצמאית ומבצעת בדיקות נאותות טכנולוגיות עבור גופים באזור שבוחנים מיזמים. לאורך השנים לימדתי בתל־חי ובכנרת, ובשנים האחרונות אני חוזרת באופן קבוע לפקולטה בצפת כדי להרצות בקורס ״מאקדמיה לתעשייה״. אני מספרת שם על המעבר שעשיתי בעצמי ועוזרת לסטודנטיות ולסטודנטים לחשוב אילו תפקידים בתעשייה יכולים להתאים להם. כיף לי לחזור לפקולטה ולדבר עם מי שנמצאים היום בשלב שבו הייתי אז. 

מה מהדוקטורט מלווה אותך בעבודה היום?

בדוקטורט למדתי לקרוא מאמרים באופן ביקורתי ולשאול מה הנתונים באמת מאפשרים לנו להסיק. במעבדה זה עזר לי להחליט איזה ניסוי לעשות בהמשך. היום, כשאני בוחנת טכנולוגיה, אותה דרך חשיבה עוזרת לי להבין מה כבר הוכח ואיזה מידע עדיין חסר כדי לקבל החלטה. בעבודה עם יזמים, לפעמים המידע הזה יגיע מעוד ניסוי, ולפעמים דווקא משיחה עם לקוח או עם שותף פוטנציאלי.

מה ההמלצה הכי טובה שלך לסטודנטים?

תשקיעו בקשרים עם אנשים כבר במהלך הדוקטורט. כשאתם עמוק בתוך המחקר, עם הניסוי הבא והמאמר שצריך לסיים, קשה לדמיין לאן שיחה אחת יכולה להוביל. כמה מהקשרים המקצועיים הכי משמעותיים שיש לי היום נוצרו בתקופה הזאת, דרך שיתופי פעולה וכנסים בארץ ועם חוקרות וחוקרים שפגשתי בכנסים בחו״ל. עם חלקם אני בקשר עד היום, גם אחרי שעברתי לתעשייה. לאורך השנים יצאו מהקשרים האלה רעיונות, שיתופי פעולה והזדמנויות שלא יכולתי לצפות כשנפגשנו לראשונה. אם שמעתם בכנס הרצאה שסקרנה אתכם, גשו לדבר עם מי שהציג אותה. אם מישהי ממעבדה אחרת עובדת על שאלה שמעניינת גם אתכם, תזמינו אותה לקפה. ואם הייתה לכם שיחה טובה, תשלחו הודעה גם אחרי הכנס. הרבה מהקשרים שנשארו איתי לאורך השנים התחילו פשוט כי רציתי לשמוע עוד על מה שמישהו אחר עושה. בסוף הקשרים שלנו מלווים אותנו במהלך כל הקריירה ופוגשים אותנו בהרבה צמתים ולכן ההמלצה שלי היא להשקיע בהם.