ד"ר רון פירן

ד"ר
ד"ר רון פירן
טלפון: 
דוא"ל בר-אילן: 
תחום הוראה: 
אנדוקרינולוגיה
מטבוליזם
רפואה רגנרטיבית
תחום מחקר: 
סכרת
מרכז מחקר: 

קורות חיים

במעבדה אנו מפתחים שיטות לרגנרציה של תאי בטא בלבלב כגישה לטיפול בסכרת.

תאי הבטא בלבלב הם האיבר האנדוקריני המפריש אינסולין. האינסולין הוא הורמון ההישרדות של התאים. האינסולין חשוב במיוחד מכיון שהוא מאפשר הפעלת טרנספורטרים המכניסים גלוקוז (סוכר) לתא. הגלוקוז משמש כמקור האנרגיה העיקרי של התאים בגופנו. ללא אינסולין, אין כלל כניסת גלוקוז לתאים וכתוצאה התאים מורעבים, ומצד שני ישנה הצטברות של רמות סוכר גבוהות בדם.

עובדה זו מתארת את חוסר האיזון המאופיין בחולי סכרת. מצד אחד, רקמות הגוף משוועות לאנרגיה ובמצבי קיצון יביא להתפתחות נקרוזיס ונמק. מצד שני הסוכר המצטבר בדם מביא לעליית הלחץ האוסמוטי שיכול להתפתח לטרשת עורקים, כשל כלייתי, שבץ, התקפי לב ועוד.

  • כל סוגי הסכרת מתאפיינים במחסור בתאי בטא. סכרת מטיפוס 1 (סכרת נעורים) היא מחלה אוטואימונית בה מערכת החיסון תוקפת באופן ישיר את תאי הבטא. הגורמים לסכרת מטיפוס 2 נגרמת ממגוון רחב של גורמים. ככלל, המחלה נגרמת מאחת משתי סיבות – האחת מתזונה לקויה המבוססת יותר מידי על פחמימות. דיאטה זו מביאה לעליה מהירה של רמת הגלוקוז בדם הדורשת הפרשה מוגברת של אינסולין. בעייה נוספת היא תנגודת לאינסולין – מצב בו הגוף אינו מגיב לרמות נורמאליות של אינסולין ויש צורך בהפרשה מוגברת שלו.  שני המצבים מתישים את תאי הבטא ומביאים למותם.

מטרת המחקר היא לפתח שיטת טיפול המבוססת על תרופות לחידוש תאי הבטא.

המחקר כולל שילוב של עבודה עם מודלים עכבריים לסכרת כמו גם ניתוח רקמות אנושיות של חולים ובריאים יחד עם עבודה בתאים ראשוניים (תאים מתרומת אדם, להבדיל מקווי תאים). מאחר והכלים ברפואה רגנרטיבית אינם מוגבלים רק ללבלב, פיתחנו גם שיטות לרגנרציה באיברים נוספים כמו הכבד והגפיים.

 

 

פירסומים

 

  1. Piran, R. , Lee, S.H., Kuss, P., Hao, E., Newlin, R, Millán J.L. and Levine, F. “PAR2 regulates regeneration, transdifferentiation and death” Cell Death and Disease 2016; 7, e2452.
  2. Piran, R. , Lee, S.H., Li, C.R., Charbono, A., Bradley, L, and Levine, F. “Pharmacological Induction of Pancreatic Islet Cell Transdifferentiation: Relevance to Type I Diabetes” Cell Death and Disease 2014; 5, e1357
  3. Lee, S.H. *, Piran, R. *, Keinan, E., Pinkerton, A., and Levine, F. “Induction of b-Cell Replication by a Synthetic HNF4a Antagonist” Stem Cells 2013; 31(11): 2396–2407. * EQUALLY CONTRIBUTED
  4. Lee, S. H., Athavankar, S., Cohen, T., Piran, R., Kiselyuk, A., and Levine, F. “Identification of Alverine and Benfluorex as HNF4α Activators” ACS Chemical Biology 2013; 8 (8): 1730–1736
  5. Ratner, T., Piran, R., Jonoska, N., and Keinan, E. “Biologically Relevant Molecular Transducer with Increased Computing Power and Iterative Abilities”. Chemistry and Biology 2013; 20 (5): 726-733.
  6. Shoshani, S., Piran, R., Arava, Y., and Keinan E. “A Molecular Cryptosystem for Images by DNA Computing”. Angewandte Chemie Intl. ed. 2012; 5: 2883-2887.
  7. Shoshani, S., Ratner, T., Piran, R., and Keinan E. “Biologically Relevant Molecular Finite Automata” IJC 2011; 51: 67 – 86.
  8. Chung, C-H., Hao, E., Piran, R., Keinan, E., and Levine, F. “Pancreatic β-Cell Neogenesis by Direct Conversion from Mature α-Cells”. Stem Cells 2010; 28:1630-1638.
  9. Chung, C-H., Hao, E., Piran, R., and Levine, F. “Adult alpha Cells Can Function as beta Cell Progenitors in a Novel Pancreatic Injury Model” Diabetes 2010; 59: A450-A450
  10. Piran, R., Halperin, E., Guttmann-Raviv, N., Keinan, E. and Ram Reshef . “Algorithm of Myogenic Differentiation in Higher-order Organisms”. Development 2009; 136: 3831-3840
  11. Cavaliere, M., Jonoska, N., Yogev, S., Piran, R., Keinan, E., and Seeman, N. C. “Biomolecular Implementation of Computing Devices with Unbounded Memory”. DNA Computing (Lecture Notes in Computer Science). 2005; 3384: 35-49.
  12. 2.  Maytal-Kivity, V., Pick, E., Piran, R., and Glickman, M.H.The COP9 signalosome-like complex in S. cerevisiae and links with other PCI complexes”. Int. J. of Biochem. Cell Biol., 2003; 35: 706-715.
  13. 1. Maytal-Kivity, V.*, Piran, R.*, Pick, E., Hofmann, K., and Glickman, M.H.A COP9-signalosome complex components play a role in regulating the mating pheromone response in S. cerevisiae”. EMBO rep., 2002; 3(12): 1215-1221.                      *EQUALLY CONTRIBUTED

 

 

Book Chapters:

  1. Ratner, T., Shoshani, S., Piran, R., and Ehud Keinan. “Biomolecular Information Processing: From Logic Systems to Smart Sensors and Actuators”, Katz, Evgeny (Ed.), VCH-Wiley, 2012; 145-179 (ISBN-10: 3-527-33195-6)
  2. Piran, R. and Keinan, E. “In-vitro Evolution of Catalytic Antibodies and Other Proteins via Combinatorial Libraries”. Catalytic antibodies, Ehud Keinan (Ed), VCH-Wiley, 2005; 243-283.
  3. Saphier, S., Piran, R. and Keinan, E. “Photoenzymes and photoabzymes”. Catalytic antibodies, Ehud Keinan (Ed), VCH-Wiley, 2005; 350-369.