Dr. Miriam Bentwich

Dr.
ביואתיקה ואתיקה רפואית
Dr. Miriam Bentwich
Telephone: 
Bar-Ilan Email: 
Academic field: 
Medical Ethics
Research Center: 

CV

 

 

 

Publications

Books

Bentwich, M. (2012). Reclaiming Liberty:  from Crisis to Empowerment, UK:  Palgrave-Macmillan.

Articles

·       Bentwich, M. (2012). “It’s the ‘Little Brothers’ we should be worried about,” American Journal of Bioethics, 12(9):49-51.

·       Bentwich, M. (2011). “Justice is Not Merely Semantics: Recasting the Significance of the Dead Donor Rule,” American Journal of Bioethics, 11(8):50-52.

·       Bentwich, M. (2011). “It’s about Scientific Secrecy, Dummy: A Different Patent-Based Approach for the Challenges of Genomics Patenting to Scientific Research and Health Care,” Journal of Science and Engineering Ethics, 18(2): 263-284

·       Bentwich, M. (2010). “Is it really about Neuroethics?  On National Security, Fear and Superstition,” American Journal of Bioethics – Neuroscience, 1(2): 30-32

·       Bentwich, M. (2010). “Changing the Rules of the Game: Addressing the Conflict between Free Access to Scientific Discovery and Intellectual Property Rights,” Nature Biotechnology28(2): 137-140.

·       Bentwich, M. (2009).  “On Political Participation, Rights and Redistribution:  A Lockean Perspective,” Critical Review of International Social and Political Philosophy, 12(4): 491-511.

 

Research

ביואתיקה הינו תחום מולטי-דיסציפלינארי (ביו-רפואה, משפט, פילוסופיה, מדיניות ציבורית וכד') העוסק בשאלות מוסריות, פוליטיות, כלכליות וחברתיות שמתעוררות בביולוגיה, רפואה והממשק (interface) ביניהן.  כל זאת, על רקע ההתקדמויות הטכנולוגיות בתחומים אלו והשלכותיהן על הטיפול והמחקר הרפואיים.  אתיקה רפואית עוסקת בשאלות מוסריות שנוגעות וסובבות סביב הטיפול הרפואי ויחסי רופא-חולה.  כמי שמגיעה לשני תחומי מחקר משיקים אלו מן הדיסציפלינות של פילוסופיה פוליטית ומדע המדינה, אני מתמקדת בעיקר במחקרים שמצויים בממשק שבין פוליטיקה ומדיניות, אתיקה וביו-רפואה.

כך למשל, מחקר אחד שאני עוסקת בו מבקש לבחון, אנליטית ואתית, באיזה מידה חוק תרומת איברים (החדש יחסית) בישראל עומד בקנה אחד עם רעיון ועקרון הצדק החברתי, במלוא מהותו כפי שהוא מובן בשדות של אתיקה רפואית וביואתיקה.  ספציפית, מחקר זה מתמקד בפנים הרב-תרבותיות של החברה הישראלית והרלוונטיות שלהם להבנתנו את עקרון הצדק החברתי, בכלל, ובהקשר של חוק תרומת האיברים הישראלי, בפרט.

מחקר נוסף, בשת"פ עם ד"ר נעמי דיקמן וד"ר אמיתי אוברמן (בשלבי תכנון), מבקש לחשוף את נקודות המבט של מטפלים מקצועיים בחולים דמנטיים, כשמטפלים אלו הם בעלי מטען תרבותי שאינו "מערבי" (למשל יוצאי חבר המדינות, המגזר הערבי, עולים מאתיופיה וכד'), באשר לאוטונומיה, כבוד האדם והפרטיות של מטופליהם.  כל זאת על מנת להאיר חסרים, לצד העשרות והעמקות של תפיסות האוטונומיה וכבוד האדם, אשר יש להתייחס אליהן בהכשרתם של המטפלים המקצועיים בחולים אלו, על מנת לשפר את איכות הטיפול והיחס שלהם כלפי אוכלוסיית מטופלים זו, שהינה פגיעה מטבעה במיוחד.

אולם התווייתם של קווים מנחים למדיניות מחקר וטיפול ראויים (אתית) בתחום הביו-רפואה אינה מוגבלת רק לשאלת הרב-תרבותיות, אלא נוגעת גם לאפיקים וחזיתות אחרות, שחלקם מצוי בחוד החנית של התפתחות המחקר הביו-רפואי, כמו גם ההתפתחויות בטיפול הרפואי.  על כן, בעתיד הקרוב בכוונתי להיות מעורבת במחקרים שעוסקים בהתוויית מדיניות מחקר וטיפול נאותים ובני-קיימא בנושאים כגון Phase 0 Trials עבור חולי סרטן ומדיניות חיסונים נאותה ומעשית ברוח קווי ה-community based participatory research (CBPR)